הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

יומא פו ע"ב

תלמוד בבלי יומא פו, ב:

"אמר רב יהודה: רב רמי, כתיב אשרי נשוי פשע כסוי חטאה וכתיב מכסה פשעיו לא יצליח! לא קשיא: הא בחטא מפורסם, הא - בחטא שאינו מפורסם. רב זוטרא בר טוביה אמר רב נחמן: כאן - בעבירות שבין אדם לחברו, כאן - בעבירות שבין אדם למקום".

יש כאן סתירה בין שני פסוקים. פסוק אחד מדריך שלא לגלות את חטאיו בפרהסיה, בעוד שהפסוק השני דווקא כן מדריך את האדם להתוודות בפרהסיה על חטאיו.

לפי הסבר רש"י בתירוץ הראשון הבעיה היא שאם העבירה אינה ידועה והאדם מפרסמה, הרי נוצר כאן זלזול בכבוד שמים – אם הצדיק הזה מחלל שבת, אז לא נורא אם גם אני אחלל מעט את השבת. אם ניישם את ההסבר הזה גם על התירוץ השני, הרי יוצא שבניגוד לעבירות של בין אדם למקום שיש בהם פגיעה בכבוד שמים, הרי מציאות של פגיעה במישור של בין אדם לחברו אין בה כל פגיעה בכבוד שמים.

אנו מוצאים גם יישום לדין הזה. במקרה שהנפגע הלך לעולמו ורק אחר כך הפוגע חוזר בתשובה, טוען הבבלי שיש להעמיד על קברו 10 אנשים – משמע שבמישור של עבירה בבין אדם לחברו אין פגיעה בכבוד שמים.

תלמוד בבלי יומא פז, א:

"ואם מת - מביא עשרה בני אדם, ומעמידן על קברו, ואומר: חטאתי לה' אלהי ישראל ולפלוני שחבלתי בו".

התלמוד הירושלמי (יומא ח, ז) כמובן שאינו מסכים שפגיעה במישור של בין אדם לחברו אין בה פגיעה בכבוד השם והראיה לכך במקבילה (ישנם ראיות נוספות) היא שהירושלמי מדריך לבקש סליחה מהנפטר ללא נוכחות אנשים נוספים.

תלמוד ירושלמי יומא ח, ז:

"מית צריך מפייסתיה על קיבריה ומימר סרחית עלך".