מהו מימוש עצמי?
מדוע עיסוקו של אדם צריך להתאים לאישיותו?
הרב דב קדרון
יומא פה ע"ב
בתוספות ישנים מובאת מחלוקת בין רבנו תם לרבנו אלחנן: מהו הדבר העיקרי: עבודה או לימוד תורה.
רבנו תם מבין מתוך המשנה (אבות ב,ב): "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", שדרך ארץ, כלומר העבודה שאדם עמל בה, הוא הדבר העיקרי וביחד עם זה צריך גם ללמוד תורה. לעומת זאת רבנו אלחנן אומר שאפשר להבין מהמשך המשנה: "וכל תורה שאין עמה מלאכה וכו'", שהעיקר הוא לימוד התורה, ובנוסף לכך צריכה להיות גם מלאכה.
מרן הרב קוק זצ"ל (אורות התורה ט,ו, מובא בלקט ביאורי אגדות) כותב שאין בזה כלל המתאים לכולם, כי בעניינים אלו כל אחד צריך למצוא את האופן המתאים לאישיותו, תכונותיו וטבעו.
גם בלימוד התורה עצמו ישנם ענפים שונים, ויש שיצאו לתרבות רעה מפני שבדרך לימודם לא הלכו באופן שמתאים לאישיות המיוחדת שלהם. למשל, אדם המוכשר מאוד לעסוק בדברי אגדה, וענייני ההלכה לא מתאימים לו, לפי אישיותו, לעסוק בהם בקביעות, אם אותו אדם לא מכיר את עצמו ומשתקע בענייני הלכה, כפי המקובל, לימוד כזה שלא מתאים לתכונות נפשו לא יגרום לו להתעלות, אלא להיפך, הוא ירגיש בנפשו ניגוד לענייני התורה שהוא עוסק בהם.
אדם המחליט לעסוק בתחום מסוים, צריך קודם להכיר את עצמו ולהתאים את העיסוק לתכונותיו ולאישיותו.
