פעולות לטווח קצר / רפי זברגר

יומא פה ע''א

הקדמה

למדנו בסופה של המשנה בדף פ''ג, דיני ספק פיקוח נפש:
מי שנפלה עליו מפולת, ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק נכרי ספק ישראל - מפקחין עליו את הגל
כשנפלה על אדם מפולת הרי גם אם לא ברור שהאדם נמצא תחת המפולת, או שלא ברור אם הוא עדיין חי, וכן לא ידוע אם הוא ישראל או נכרי (שאין מחללים עליו את השבת) – בכל מקרה מותר לפנות את האבנים (לפקח עליו את הגל) מפני ספק פיקוח נפש.
מצאוהו חי - מפקחין, ואם מת - יניחוהו.
אם פינו את האבנים ומצאו את האדם. אם הוא חי – ממשיכים לפנות את האבנים, ואם מצאוהו מת – אין להמשיך בעבודת הפינוי. הגמרא תציין מה החידוש בשתי הלכות אחרונות אלו.
 

הנושא

נלמד את הדיון הקצר בגמרא על הלכות אלו:
מי שנפל עליו מפולת וכו'. מאי קאמר?
שואלת הגמרא מדוע הרחיבה המשנה וציינה מספר ספקות? מה החידוש בכל הספקות הללו?
לא מיבעיא קאמר: לא מיבעיא ספק הוא שם ספק אינו שם, דאי איתיה חי הוא - דמפקחין, אלא אפילו ספק חי ספק מת - מפקחין, ולא מיבעיא ספק חי ספק מת דישראל, אלא אפילו ספק נכרי ספק ישראל - מפקחין.
עונה הגמרא כי כל הספקות הם אחד על השני, בלשון של ''לא מבעיא'' (לא רק). לא רק אם יש לנו ספק אם האדם בכלל נמצא תחת המפולת או אינו נמצא שם, אלא אפילו אם אנו יודעים שהוא נמצא, עדיין יש לנו ספק אם הוא חי או לא – גם מפקחים. ואפילו אם ידוע שהוא חי, עדיין לא ידוע האם הוא נכרי או ישראל, בכל הצירוף של הספקות הללו מותר לפקח את הגל, למרות שהספק אינו אלא ספק ספיקא.
מצאוהו חי מפקחין. מצאוהו חי פשיטא! -
על הדין המתיר לפקח את הגל אם מצאו את האדם חי שואלת הגמרא, מה החידוש בכך, הרי ברור שמותר לפקח אם האדם חי ויש להצילו.
לא צריכא, דאפילו לחיי שעה.
עונה הגמרא כי החידוש במשנה מדבר על אדם שנמצא תחת הגל בחיים, אך ברור שלא יחיה עוד זמן רב. בכל מקרה פסקה המשנה כי יש להצילו, כיוון שמותר לחלל שבת אפילו ''לחיי שעה'' אחת בלבד.
 

מהו המסר

הדין של הצלה לחיי שעה בדיני פיקוח נפש בשבת, מלמד אותנו כי חובה להציל ואף לחלל שבת לצורך כך, אפילו אם מדובר על חיים לשעה קצרה מאוד. אך ניתן ללמוד מכך גם מסרים לתחומים אחרים בחיים.
לפעמים אנו נדרשים לפעול ולעשות מעשים שאינם מיועדים אלא לשימוש בזמן קצר מאוד. דבר שיכול להרפות ידים מעשייה בטענה כי ממילא עוד מעט ולא יצטרכו עשייה זו. אך יש לדעת כי פעמים, יש משמעות גדולה אפילו לדברי קצרי טווח, שכדאי ורצוי להשקיע עבורם ובשבילם. למשל, אם מעשה שלנו יגרום לקורת רוח אצל אדם אחר, הרי שאפילו אם מדובר בזמן קצר מאוד, רצוי להשקיע בכך, שהרי אין לדעת כמה תרומה יכולה לתרום פעולה קטנה מעין זו.
למרות הנאמר לעיל, יש תמיד לשקול, האם ישנו מעשה אחר חילופי העומד על הפרק, אשר השפעתו רבה וגדולה יותר, או אז נעדיף אותו על פני המעשה אשר השפעתו לטווח קצר. אך אם אין פעולה חילופית, הרי שבמקרים לא מעטים כדאי ורצוי להשקיע, גם אם תוצאותיהן של הפעולות אינן אלא לטווח קצר.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]