לדבר טוב / רפי זברגר

סוכה ד ע''א

הקדמה

המשנה הראשונה במסכת עוסקת בפסולי סוכה:
סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה - פסולה, ורבי יהודה מכשיר.
מחלוקת תנאים האם יש גבול עליון לגובה סוכה. לדעת תנא קמא הגבול העליון הוא עשרים אמה (כעשרה מטרים) ולפי רבי יהודה אין גבול עליון. הגמרא תסביר בהמשך את סברת כל אחד מן התנאים.
ושאינה גבוהה עשרה טפחים,
השיעור המינימלי של סוכה הוא עשרה טפחים, פחות מכך הסוכה פסולה. גם דין יוסבר בגמרא.
ושאין לה שלש דפנות
אין צורך בארבע דפנות שלמות ומלאות, אלא מספיקין שלש דפנות. בגמרא נלמד מחלוקת אמוראים כיצד להבין דין זה.
ושחמתה מרובה מצלתה - פסולה.
הסוכה נקראת על שם הסכך הסוכך אותה. ולכן פוסקת המשנה לדעת כולם, כי אם רוב שטחו של הסכך חסר וכך נוצר מצב שמקום השמש גדול יותר ממקום הצל (חמתה מרובה מצילתה) הסוכה פסולה. אך אם הצל מהווה את רוב הסכך (צילתה מרובה מחמתה) הסוכה כשירה.   
 

הנושא

הגמרא דנה בשני הדינים הראשונים של המשנה:
היתה גבוהה מעשרים אמה, והוצין יורדין בתוך עשרים אמה, אם צלתם מרובה מחמתם כשרה ואם לאו פסולה.
אם הסכך גבוה מעשרים אמה, לדעת תנא קמא הסוכה פסולה. אך אם ישנם עלים היוצאים מן הסכך שנכנסים לתוך חלל הסוכה, ומקו העלים ומטה יש פחות מעשרים אמה, הרי שיש לדון ברמת הצל שעלים אלו מייצרים. אם עלים אלו ללא הסכך עצמו שנמצא מעליהם, יוצרים מצב של ''צילתה מרובה מחמתה'' (סכך כשר) הרי הסוכה כשירה. ואם העלים לבדם מייצרים מצב של ''חמתה מרובה מצילתה'' (סכך פסול) הרי שהסוכה נשארת בפסולה (גובה הסכך גבוה מעשרים אמה).
היתה גבוהה עשרה טפחים והוצין יורדין לתוך עשרה, סבר אביי למימר: אם חמתם מרובה מצלתם - כשרה. –
אביי מנסה להסיק מהדין של גובה מכסימלי של סוכה גם לדין גובה מינימלי של סוכה. ולכן הוא סבר שאם גובה של סוכה יותר מעשרה טפחים (סוכה כשירה) אך יש עלים היורדים מן הסכך למטה מגובה עשרה טפחים, ואותם עלים לבדם (ללא הסכך מעליהם) מייצרים מצב של חמתה מרובה מצילתה, שזהו סכך פסול לכשעצמו, הרי עלים אלו לא יפסלו את הסכך הכשר מעליו, והסוכה כולה תישאר להיות כשירה. היוצא מדבריו, שאם העלים מייצרים מצב של ''צילתה מרובה מחמתה'', הרי שהעלים יפסלו את הסוכה בגלל שהם סכך כשר הנמוך מעשרה טפחים.
אמר ליה רבא: הא דירה סרוחה היא, ואין אדם דר בדירה סרוחה.
רבא דוחה את סברת אביי וקובע כי סוכה בגובה עשרה טפחים שיש בה עלים היורדים למטה מגובה זה, נקראת ''דירה סרוחה'' שאינה ראויה לדיור, ומכוח דין זה יש לפסול את הסוכה.
 

מהו המסר

שני הדינים שלמדנו לגבי עלים היורדים למטה מגובה סוכה מכסימלית ולמטה מגובה סוכה מינימלית עשויים (או עלולים) לשנות את הדין של הסוכה. בסוכה מכסימלית עלים אלו עשויים להכשיר את הסוכה, אם הם מהווים לכשעצמם סכך כשר, (כאשר מייצרים מצב של "צילתה מרובה מחמתה"), ובסוכה מינימלית הם עלולים לפסול את הסוכה, אם הם מהווים לכשעצמם סכך כשר כאשר מייצרים מצב של "צילתה מרובה מחמתה". להבנתו הראשונית של אביי הם אינם פוסלים את הסוכה, אם הם מייצרים מצב של ''חמתה מרובה מצילתה''.
יש לשים לב שבכל אחת משתי הסוכות הללו העלים יכולים להכשיר, אך יכולים גם לפסול את הסוכה. הגמרא בשני המקרים מתחילה לתאר את המקרים שבהם הסוכה כשירה ולא נפסלת. בסברתו הראשונית של אביי בכלל לא מובאת האפשרות של פסול הסוכה (ניתן להסיק אותה מדבריו, כמתואר לעיל). ננסה ללמוד מכך מסר מעניין. אם יש לנו אפשרות לדבר על שתי אפשרויות, האחת ''טובה'' והאחרת פחות טובה, הרי מומלץ להתחיל באפשרות הטובה (או אף להסתפק בתיאור הטוב ללא התיאור של האפשרות הפחות טובה).
לכאורה המשנה הראשונה של המסכת סותרת כלל זה, שהרי היא דנה כל כולה בפסולי סוכה. אך ניתן לומר כי משנה זו מגדירה את הלכות סוכה, ומשכך יש להגדיר בדיוק מהם הפסולים של סוכה. לאחר שלמדנו עקרונות אלו במשנה, הגמרא דנה ביישומם, וכאן ניתן לומר שיש שתי אפשרויות (צילתה מרובה מחמתה, או חמתה מרובה מצילתה), וכאן רצוי להתחיל (או להסתפק רק) בתיאור ''הצד הטוב''.
נשאף תמיד לדבר על הדברים הטובים, וכמה שפחות על הדברים הפחות טובים.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]