מהו שם שמים שחל על הסוכה?
הרב דב קדרון
סוכה ט ע"א
כשם שחל שם שמים על החגיגה – כך חל שם שמים על הסוכה.
מכאן לומדים שעצי הסוכה הם מוקצים ואסורים בהנאה, וב"בירור הלכה" מובאים הסברי הראשונים, האם האיסור חל על עצי הסכך או על הדפנות, האם מדובר באיסור מן התורה או מדרבנן, האם בזמן שהסוכה עומדת או גם לאחר שנפלה ובטלה המצווה, וכן האם כל עצי הסוכה אסורים מן התורה או רק השיעור המצומצם של הכשר סוכה.
בעל האמרי אמת (סוכות תרצ"ה) כתב ששם שמים שחל על הסוכה הוא גם עניין רוחני, שחל שם שמים על סוכתו של כל יהודי לאחר שהתכפרו עוונותיו ביום הכפורים. כי נאמר במסכת סוטה (ג,ב) שבתחילה, קודם שחטאו ישראל, הייתה השכינה שורה עם כל אחד ואחד, ופירש רש"י שבביתו של כל אחד שרתה השכינה, כמו שכתוב (דברים כג,טו): "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ", אולם לאחר שחטאו נסתלקה השכינה מהם, כמו שנאמר (באותו פסוק): "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ".
גם כאשר ירדנו מהמצב הטהור שבו היינו בשנים קדמוניות, לפחות פעם בשנה, אחרי יום הכפורים שבו מתכפרות כל העבירות וכולם נטהרים מעוונותיהם, מתחדשת ההנהגה שהייתה קודם שחטאו, ואז השכינה שורה בביתו של כל אחד, בזמן שהוא בסוכה. זאת הסיבה שמצוות הסוכה מתקיימת לאחר ראש השנה ויום הכפורים, כי בזה שהשכינה שורה בסוכה יש סימן לגמר הסליחה והמחילה.
