מדוע הייתה השמחה גדולה מאוד?

הרב דב קדרון

סוכה יב ע"א

מותר לסכך את הסוכה רק בדבר הגדל מן הארץ ואינו מקבל טומאה. בגמרא לומדים זאת מן המתואר בספר נחמיה (ח, יד – יז): "וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי: וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב: וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם: וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד:" התמיהה הגדולה שעולה מקריאת הפסוקים הללו, כפי שמובא במסכת ערכין (לב,ב), היא: וכי ייתכן שבמשך כל כך הרבה מאות שנים, מזמן יהושע בן נון עד תקופת עזרא, לא קיימו את מצוות סוכה?

מרן הרב קוק זצ"ל היה רגיל לבאר זאת על פי פירושו של המלבי"ם לאותם פסוקים, על פי פסק הרמ"א (או"ח סימן תרלז) שאסור לעשות סוכה ברשות הרבים. מכיוון שירושלים לא נתחלקה לשבטים, כל השטח העירוני של ירושלים היה מוגדר כרשות הרבים ולא יכלו להקים שם סוכות מזמן כניסתם לארץ במשך כל תקופת בית ראשון, ורק כאשר באו בחזרה בימי עזרא קנו שנית את ארץ ישראל, ואז התנו בית דין שיעשו סוכות בירושלים ובשאר רשות הרבים. על פי זה כוונת הפסוקים היא שמימות יהושע עד זמן עזרא לא עשו סוכות ברשות הרבים, אלא רק ברשות היחיד, וכאשר תקנו זאת, לעשות סוכות ברשות הרבים, הייתה שמחה גדולה מאוד.