מהי חומרת בריסק בסכך?

הרב דב קדרון

סוכה יט ע"א

ב"בירור הלכה" מובאת שיטת רש"י המחמיר בדין אוויר יותר מאשר בסכך פסול. לשיטתו אם יש סכך פסול פחות משלושה טפחים – מותר לישון תחתיו בסוכה, אבל אסור לישון מתחת לאוויר אפילו אם אין בו שלושה טפחים.

תוספות (ד"ה לא יהא) מקשים על כך כמה קושיות, וביניהן: מי יוכל להיזהר בסוכה שצילתה קצת מרובה מחמתה ויש בה הרבה נקבים שלא לישון כנגד הנקבים?

ב"בירור הלכה" מובא התירוץ שמביא הרמ"א בהגהתו, שהאיסור לישון תחת האוויר הוא דווקא כאשר האוויר הולך על פני כל הסוכה, אך למרות זאת, ההולכים בשיטת בריסק מחמירים ולא סומכים על התירוץ הזה ומעבים את הסכך עד שלא יהיה אפילו משהו אוויר, כדי שיוכלו לישון תחת הסכך ללא חשש שישנים תחת האוויר.

בספר תשובות והנהגות (כרך ה סימן רי) כתוב שחומרה זו של אנשי בריסק גורמת לחשש אחר: שנראה שהסכך של הסוכה הוא כמו גג קבוע, ולא נעשה רק לדירת ארעי כפי שצריכה להיות הסוכה. על פי זה הוא מבאר שזאת הסיבה שנהגו בבריסק לומר כאשר מניחים את הסכך על הסוכה, שעושים זאת "לשם צל", כדי שיהא ברור שהסוכה נעשית לשם דירת עראי ולא לשם דירת קבע.

עם זאת הוא מוסיף שעדיף לומר בנוסף לכך שמניחים את הסכך לשם מצוות סוכה. ומי שלא עושה סכך עבה מאוד כמו אנשי בריסק, אין צריך לומר שמניח את הסכך לשם צל, אלא רק לשם מצוות סוכה.