סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

מתי גשם הוא סימן קללה?

הרב דב קדרון

סוכה כט ע"א

  

כאשר יורד גשם בסוכות, זה דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו רבו קיתון על פניו, ואמר לו: אי אפשי בשימושך.

הרמב"ם בפירושו למשנה כותב: "וירידת הגשם בתחלת סוכות מורה שאין פעולתם רצויה לפני ה'".

הרבה שאלו מניין למד הרמב"ם שדווקא בתחילת סוכות זהו סימן לא טוב, ולא במשך כל ימות החג?

הגר"ח ברלין זצ"ל אמר שמסתבר שלדעת הרמב"ם לא שייך המשל של שפיכת הקיתון אלא במצווה שהיא חובה ואי אפשר לו להפטר הימנה, ואם הקדוש ברוך הוא מעכב עליו מלעשותה הרי הוא דומה לעבד שמזג כוס לרבו ושפך לו רבו קיתון על פניו. אבל במצווה שאינה חובה אינו דומה לשפיכת קיתון ואיננו סימן קללה, ולכן זהו סימן לא טוב רק בלילה הראשון של סוכות, שאז יש חיוב גמור לאכול כזית דווקא בסוכה בכל מצב, גם כאשר יורד גשם.

האדמו"ר בעל הלב שמחה מגור אמר שמלשון המשנה: "משל לעבד "שבא" למזוג כוס לרבו", משמע שמיד כשבא למזוג הכוס לרבו, שפך לו על פניו, ואז זהו סימן קללה, אולם אם זה לא מיד בבואו אין זה סימן קללה, וכך גם בסוכה רק אם יורד הגשם מיד בזמן הראשון שבו אפשר לקיים את המצווה זהו סימן לא טוב, אך אחרי שקיימו כבר כמה ימים את המצווה, שוב אין זה סימן קללה, אם ירד גשם.

תגובות

  1. כז אב תשפ"א 00:53 לפי התאריכים | עלי

    חג הסוכות בא"י נופל מדי כמה שנים בתאריכים בהם שכיחה 'חזית ים סוף' והסיכוי לירידת גשם חזק אך קצר בעיקר בדרום הארץ גבוה. אם הדבר הוא בטבע הארץ איך אפשר לומר שהוא סימן קללה ? גם לא נאמר במשנה כלל שזה סימן קללה רק אי אפשר. רוצה לומר שבד"כ מבקשים ישראל שיתן ה' גשמי ברכה במהלך השנה בזכות מצוות שמקיימים, אבל לעתים נדמה לעבד שהוא קצת 'שולט' באדונו ע"י השתדלותו, שהרי בדיני ב"ו הקונה לעצמו עבד עברי כקונה אדון לעצמו. לכן מדי פעם מוריד הקב"ה גשם בסוכות כדי כביכול לומר לאדם שלא יתגאה ויחשוב שבאמת הקב"ה צריך שישמשו אותו כדי לזכות בברכה. גם בלי לשמשו הקב"ה מקדים ברכתו. אבל זה סימן רע לאדם אם הוא צריך את הגשם כדי ללמדו שלא יתגאה...

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר