ממי למדנו שאסור להתייאש?

הרב דב קדרון

סוכה לא ע"א

העבדים של ראש הגולה גזלו עצים מאשה אחת ובנו מהם סוכה. באה אותה אשה וצווחה לפני רב נחמן שזו סוכה גזולה ורצתה שיחזירו לה את העצים, אולם רב נחמן לא השגיח בה. אז היא אמרה: אשה שהיו לאבא שלה 318 עבדים (אברהם אבינו "ילידי ביתו שמונה עשר ושלוש מאות") צווחת לפניכם ואתם לא משגיחים בה?

מדוע הזכירה אותה אשה את מספר העבדים של אברהם אבינו?

ביאר ר' צדוק הכהן (דברי סופרים, אות טז) שאברהם אבינו, ראש האומה, הוא שממנו למדנו שלעולם אסור להתייאש בשום מצב ומשום דבר, שהרי כשנשבה לוט כולם התייאשו מלהצילו, ורק אברהם אבינו התגבר עם 318 האנשים שלו ורדף אחרי ארבעת המלכים והצליח להציל, כי הקב"ה יכול תמיד לעזור, ואין שום סיבה להתייאש. מספר העבדים בגימטריא היה שי"ח, וזהו גם הגימטריא של יאוש (עם הכולל: 317+1), כדי לומר שזהו המספר המוציא מידי יאוש.

אותה אשה שצווחה על העצים שגזלו ממנה חשבה שמא החכמים סברו שסתם אדם מתייאש מדבר שנגזל ממנו, כדעת רבי שמעון (ב"ק קיד,א, "סתם גזלה יאוש בעלים"), ובפרט שעצים אלו נלקחו על ידי עבדי ראש הגולה שקשה להתגבר נגדם, לכן באה וצווחה שהיא מצאצאיו של אברהם אבינו שלקח את שי"ח אנשיו וממנו למדנו שאין יאוש כלל, וגם היא לא התייאשה מאותם עצים, כי הקב"ה יכול תמיד לעזור. אין ליהודי להתייאש משום דבר, לא בענייני הגוף ולא בענייני הנשמה.