אורו של סיפור - הסבתא והסוכה הגזולה

הרב עזריאל זילבר

סוכה לא ע"א

"תנו רבנן: סוכה גזולה, והמסכך ברשות הרבים : רבי אליעזר פוסל וחכמים מכשירין.
אמר רב נחמן: מחלוקת בשתוקף את חבירו והוציאו מסוכתו.....אבל גזל עצים וסיכך בהן - דברי הכל אין לו אלא דמי עצים. ממאי? - מדקתני דומיא דרשות הרבים: מה רשות הרבים קרקע לאו דידיה הוא - סוכה נמי לאו קרקע דידיה הוא.
ההיא סבתא דאתאי לקמיה דרב נחמן, אמרה ליה: ריש גלותא וכולהו רבנן דבי ריש גלותא בסוכה גזולה הוו יתבי! צווחה - ולא אשגח בה רב נחמן;
אמרה ליה: איתתא דהוה ליה לאבוהא תלת מאה ותמני סרי עבדי צווחא קמייכו, ולא אשגחיתו בה!
אמר להו רב נחמן: פעיתא היא דא, ואין לה אלא דמי עצים בלבד". [סוכה דף לא.]

הגמרא פותחת במחלוקתם של ר' אליעזר וחכמים, האם להכשיר את הסוכה הגזולה. ר' אליעזר פוסל, וחכמים מכשירים. רב נחמן בא ומחדש, שגם ר' אליעזר מודה, שאם אדם גזל סכך וסיכך בו, הסוכה כשרה. העצים שנהפכו לסכך, כבר אינם הגזלה המקורית, לפיכך החיוב של הגזלן הוא רק להחזיר את הכסף שהם שווים. האופן שבו פסל ר' אליעזר הוא כאשר קרקע הסוכה אינה שלך, כמו מסכך ברשות הרבים, או שהוציא בכוח אדם מסוכתו, וישב שם.

הגמרא ממשיכה בסיפור על רב נחמן עצמו, שכידוע היה חתנו של ראש הגולה, שהיה ראש היהודים בבבל. רב נחמן ישב בסוכה של חותנו עם עוד רבנים, ואז באה אישה זקנה, וטענה בפניהם, שהם יושבים בסוכה גזולה. היא טענה, שעבדיו של ראש הגולה, גזלו ממנה עצים, ובעצים אלו סיככו את סוכתו של ראש הגולה. כלומר, רב נחמן וחבורתו יושבים בסוכה גזולה.

הגמרא מספרת שרב נחמן לא התייחס אליה, על אף שעמדה וצעקה.

הוסיפה האישה וטענה, "אישה שהיה לאביה 318 עבדים צועקת לפניכם, ואינכם מתייחסים אליה?"

רב נחמן לא התרגש ממנה, ואמר, צעקנית היא זו, ואין לה אלא דמי עצים בלבד. כלומר, הוא לא הכחיש את דבריה. ייתכן שעצי סוכתו של ראש הגולה נגזלו ממנה, אך אין בכך כדי לאסור את העצים.

ברצוני להתייחס לטענתה המוזרה של האישה. "אישה שהיה לאביה 318 עבדים". מה כונתה, ומה טענה זו עוזרת לאישה. רש"י מסביר שהתכוונה לאברהם אבינו, עליו נאמר :"וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלוש מאות"[בראשית י"ד, י"ד]. כלומר, ביתו של אברהם אבינו זכאית ליחס יותר טוב.

וקשה, וכי רב נחמן לא ידע שהיא יהודייה?

נראה לי לחדש על פי רש"י על התורה. רש"י [שם] מביא את דברי רבותינו, ש – 318 חניכיו של אברהם אבינו, אינם אלא אליעזר עבדו, שזו הגימטרייה של שמו – 318.

לפיכך ייתכן אולי לומר שזו כוונת האישה החכמה. ייתכן שהיא הייתה מצאצאיו של ר' אליעזר, לפיכך חרה לה, מדוע רב נחמן ויתר הרבנים שעמו, לא חוששים לדעת ר' אליעזר [המספר 318 בגימטרייה – אליעזר] שפסל סוכה גזולה?

אך רב נחמן לא חשש. הוא הרי הסביר לעיל בגמרא, שאף ר' אליעזר מודה שאם גזל עצים וסיכך בהם, שהסוכה כשרה. לפיכך טען רב נחמן, צעקנית היא זו, ואין לה אלא דמי עצים בלבד.

הוסיף בני שיחי', הגימטרייה של רב נחמן היא 350 אם נוריד 32 = לב , נקבל 318. רמזה לו האישה, לאברהם אבינו, הייתה מידת החסד, אך לך רב נחמן אין לב להושיע אישה שנגזלה.

'כתב סופר' מסביר, שאדרבה, רב נחמן היה לטובתה. אם היא רוצה עכשיו תשלום, אין לה אלא דמי עצים, שהרי נשתנה שמם. עדיף לא להתייחס אליה כעת, ואז תקבל את העצים עצמם לאחר החג ופירוק הסוכה.