גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון א'רע"ז מדור "עלי הדף"
מסכת סןכה
דף כח ע"א

"שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו" - האמנם, הא "לא קם נביא עוד בישראל כמשה"?

תנו רבנן, שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן, שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו, ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון, עשרים בינונים, גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל, קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי (כח.).

החיד"א זי"ע מביא בספרו 'ראש דוד' (פר' קדושים): "ראיתי בנימוקי עטרת ראשי אבא מארי זלה"ה שפירש משם הרב כמהר"ר יצחק יששכר זלה"ה כונת הפסוק (משלי לא, כט) 'רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה', במה שאמרו ז"ל בסוכה דף כ"ח ע"א, 'שלשים תלמידים היו להלל הזקן שראוי שתשרה עליהם שכינה כמשה רבינו', וקשה דהכתיב (דברים לד, י) 'ולא קם נביא עוד כמשה'. ויש לומר, דמשה רבנו מופלג במעלות רבות, ולא יקום כמוהו באיש אחד שיהיו בו כל המעלות, אבל בדור אחד אפשר שיהיו בהצטרפות כולן כמשה רבינו, זה במעלה אחת וזה באחרת, עד שבין כולם כאחד יהיו כמשה רבינו ע"ה, וזהו שנאמר (משלי שם, י): 'אשת חיל מי ימצא', כל אלה המעלות דמונה והולך, ואשה בכל אלה כולם נקבצו באו לה 'מי ימצא', אבל 'רבות בנות' - בכללותן, 'עשו חיל' - כל אחת מדה אחת, 'ואת עלית על כולנה', שכל המעלות בשבח נקבצו ומצאו ביך. אלו הם דברי הרב הנזכר כאשר כתבם עטרת ראשי אבא מארי זלה"ה".

כדברים הללו הביא גם בספרו 'פתח עינים' (כאן) בשמו של "הרב כמהר"ר יצחק יששכר זלה"ה", והעיר על כך החיד"א דאשתמיטתיה הא דמסופר בסנהדרין (יא.): "פעם אחת היו מסובין בעליית בית גוריה ביריחו, ונתנה עליהם בת קול מן השמים, יש כאן אחד שראוי שתשרה עליו שכינה כמשה רבינו, אלא שאין דורו זכאי לכך, נתנו חכמים את עיניהם בהלל הזקן" וכו', שוב פעם אחת היו מסובין בעליה ביבנה, ונתנה עליהם בת קול מן השמים, יש כאן אחד שראוי שתשרה עליו שכינה, אלא שאין דורו זכאי לכך, נתנו חכמים את עיניהם בשמואל הקטן", הרי שעל הלל הזקן לבד, ללא צירוף צדיקי כל אותו הדור, יצאה בת קול: "יש כאן אחד שראוי שתשרה עליו שכינה כמשה רבינו".

וכתב החיד"א: "ואפשר ליישב קצת דברי הרב הנזכר במה שכתבו גורי האר"י זצ"ל (ראה 'שער הגלגולים' הקדמה לד; של"ה הק' 'עשרה מאמרות' מאמר חמישי ובפר' ואתחנן תורה אור), דהלל הזקן היתה בו בחינת משה רבינו, חי ק"ך שנה ופרנס ישראל מ' שנה כמו משה רבינו ע"ה (ראה ספרי פר' וזאת הברכה טז), ולפי זה נמצא שהלל הזקן היה ענף ממשה רבינו ע"ה, ולא שייך לומר בו 'ולא קם עוד בישראל כמשה', אחרי שהוא ניצוצו של משה רבינו ממש - וכעצם מעצמיו יחשב. ומיישב כי "בהכי לא קשה מאי דדייק מהרש"א שם דגבי הלל הזקן אמר: 'ראוי שתשרה עליו שכינה כמשה רבינו', וגבי שמואל הקטן לא אמר אלא 'ראוי שתשרה עליו שכינה' ותו לא, ולפי האמור ניחא, דדוקא בהלל נתן ליאמר כמשה רבינו, כי מר ניהו בחינת משה רבינו, וכבר כתבו גורי האר"י זצ"ל (ראה שו"ע אבה"ע סי' קכט סכ"ח ב'בית שמואל' סקמ"ה; 'מגלה עמוקות' פר' ואתחנן אופן עד) כי סופי תיבות (דברים לד, יב) 'משה לעיני כל ישראל' - הילל מלא, ואמרו (?) כי משה ראשי תיבות משה שת הלל".

בהמשך כתב לחלק: "אמנם אעיקרא דמילתא לא קשה מידי, דאין הכי נמי דלהשראת שכינה ראוי כל אחד מתלמידי הלל מן השלשים הכי נכבד שתשרה עליו שכינה כמשה רבינו ע"ה, אבל לענין הנבואה, משה רבינו ע"ה לו בכח יגבר איש האלקים בעלה דמטרוניתא לעילא מכל, וחילוק גדול יש בין השראת שכינה לבחינת נבואה ובחינות אחרות שזכה בהן משה רבינו ע"ה, ופשוט" (עי' דרשות הר"ן דרוש ד).

ה'חתם סופר' בדרשות (סוכות שנת תקי"ף ד"ה ספ"ק) מביא את דברי החיד"א, והוציא מדבריו שאכן מכח קושייתו מדברי הגמרא במס' סנהדרין הסיק החיד"א שאכן אין חילוק כלפי מה שנאמר "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה", בין אדם אחד - שלא יקום כמשה רבינו, לבין כללות הציבור - שגם בצירוף כל ישראל יתכן שיהיה הדור ראוי שיהיו כמשה רבינו, וכתב החת"ס שמדויק כן בלשון הפסוק: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה", ולכאורה מן הראוי היה לומר 'ולא קם בישראל נביא כמשה', אולם לפי האמור אתי שפיר, כי הכוונה היא, 'בישראל כמשה', היינו, שגם בצירוף כל ישראל לא יקום נביא כמשה רבינו.

ואמנם עיקר הערה זו מצינו כבר בחידושי רא"ה בסוגיין, וז"ל: "שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ע"ה, פירוש, ראויין היו לשכינה כמשה רבינו ע"ה, אבל חס ושלום לא היו שקולין כמשה, לא תהא כזאת בישראל", והיינו, כי רק כלפי השראת השכינה היו דומים ושוים למשה רבינו, אבל לשאר דברים לא היו שקולים כמשה רבינו, ויתכן שהכוונה היא כדברי החיד"א, שיש הבדל בין השראת השכינה לנבואה ושאר מדרגות שזכה בהן משה רבינו.

עוד יתכן לתרץ שגם בענין מדרגת השראת השכינה לא היו שוים במדרגה כמשה רבינו ממש, והדמיון למשה רבינו תתפרש כדברי האלשיך הק' (שמות כה, ח-ט): "... על דרך מאמרם ז"ל שבימי הלל הזקן יצאת בת קול ואמרה 'יש ביניכם מי שראוי שתשרה עליו שכינה כמשה רבינו אלא שאין הדור ראוי לכך', כי מה ענין אומרם כמשה רבינו, והיה די יאמר שתשרה עליו שכינה, אך הוא, כי מאז היתה שכינה למטה טרם יחטא אדם ובהעוותו עלתה לרקיע ראשון, ובדור אנוש לשני, וכן על הסדר הזה עד השביעי, ובא אברהם והורידה לששי, יצחק לחמישי, יעקב לרביעי, לוי לשלישי, קהת לשני, עמרם לראשון, משה לארץ, כן היה ראוי הלל להשרות שכינה בארץ בהשתלשלותו, וזהו 'שתשרה עליו שכינה כמשה רבינו', באופן שעל ידו תתפשט ותמשך לארץ כמשה רבינו ע"ה", והיינו, שהיו דומים למשה רבינו להתפשטות השכינה בכל הארץ, ואכן לא זכו לדרגת התגלות כמשה רבינו ע"ה עצמו.