קבלת עול - מהכלל אל הפרט
הרב דב קדרון
סוכה לז ע"ב
בתיאור הנענועים של הלולב אומר רבי יוחנן:
מוליך ומביא למי שהארבע רוחות שלו, מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו.
כלומר, קודם מתמקדים בפרטי הבריאה שנמצאים בארבע רוחות העולם ולאחר מכן בהסתכלות כללית על השמים והארץ.
הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל (אור לנתיבתי, אות סה, מובא בלקט ביאורי אגדות) אמר שבקבלת עול מלכות שמים בקריאת שמע הסדר הוא הפוך, קודם ממליכים את הקב"ה למעלה ולמטה, ולאחר מכן על ארבע רוחות העולם.
בהבדל בין העניינים הוא ביאר שקבלת עול מלכות שמים צריכה להתחיל מהיסוד והשורש של כל המציאות, לכן צריך להמליך את הקב"ה למעלה ולמטה, בכלל הגובה והעומק של כל המציאות, ולאחר מכן להמליכו על הפרטים המצויים בכל ארבע רוחות העולם. אולם נענוע הלולב מכוון כנגד הנהגת העולם על פי הקב"ה, שהוא הטוב העליון, ובזה מכוונים קודם לפרטים של צדדי העולם ואחר כך לכלל שכולל הכל, למעלה ולמטה.
כך הוא הסדר גם בקבלת עול מצוות, מהכלל אל הפרט: המצווה הראשונה שמקיים נער בר מצווה היא קריאת שמע, שבה הוא מקבל עליו עול מלכות שמים ועול מצוות באופן כללי, ולאחר מכן הוא ממשיך להנהיג את חייו על פי פרטי התורה והמצוות.
