מהו "שומע כעונה"?
הרב דב קדרון
סוכה לח ע"ב
בגמרא מובא הדין של "שומע כעונה" לגבי מי שאינו יודע לקרוא ולא לענות בעת אמירת ההלל, ולכן הוא יוצא ידי חובה על ידי שמיעה בלבד.
ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת הראשונים בקשר למי שמתפלל תפילת שמונה עשרה, ושומע באמצע תפילתו את שליח הציבור שאומר קדושה או קדיש, לדעת רש"י עליו לשתוק ולשמוע ונחשב הדבר כאילו הוא עצמו ענה לקדיש או לקדושה, ולאחר מכן ממשיך בתפילתו. לעומת זאת רבנו תם ור"י סוברים שאין המתפלל רשאי להפסיק תפילתו ולשתוק כדי לשמוע קדיש או קדושה.
להסברת מחלוקת זו מובא ב"בירור הלכה" שניתן לומר שנחלקו בהגדרת המושג "שומע כעונה". לדעת רש"י פירושו הוא שבשמיעה בלבד יוצא ידי חובה, לכן אין בשמיעה זו משום הפסק באמצע התפילה כי הרי הוא אינו מדבר, ויש בזה רק את היתרון של יציאתו ידי חובה בענייה לקדיש או לקדושה. לעומת זאת לדעת רבנו תם ור"י "שומע כעונה" פירושו כאילו הוא עצמו ענה ממש ואמר בפיו את אותם המילים שהוא שומע, לכן אסור לו לדעתם להפסיק את תפילתו לשמיעת קדושה או קדיש, מפני שיש בזה משום הפסקה בתפילה כי נחשב הדבר כאילו הוא עצמו אמר את הדברים.
למרות התנגדותם של רבנו תם ור"י לשמיעת קדיש או קדושה באמצע התפילה, הם עצמם כותבים: "ונהגו העם לשתוק ולשמוע, וגדול המנהג". עם זאת מובא ב"בירור הלכה" בשם האר"י, שעל פי הקבלה אין להפסיק אפילו בשתיקה.
