והראנו בבניינו ושמחנו בתיקונו
הרב דב קדרון
סוכה מא ע"א
רש"י ותוספות כותבים שבית המקדש השלישי "בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים", כי הקב"ה בעצמו יבנהו, כמו שנאמר (שמות טו, יז): "מקדש ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ".
על פי זה ביאר הגרי"ל דיסקין זצ"ל את נוסח התפילה: "והראנו בבניינו ושמחנו בתיקונו", שאנו מתפללים לראות את הבניין בנוי בידי שמים, אולם הבניין הזה ירד מן השמים ללא דלתות, כי עם ישראל יציב את דלתות בית המקדש, לפי שנאמר במסכת בבא בתרא (נג,ב) שמי שבונה בניין במקום הפקר אינו קונה את המקום בחזקה ללא העמדת דלתות, ומכיוון שנאמר במדרש ששערי בית המקדש נגנזו בקרקע, כמו שכתוב (איכה ב,ט): "טבעו בארץ שעריה", וכלל ישראל עתידים להוציאם ולהעמידם בבית המקדש, לכן אנו מתפללים: "ושמחנו בתיקונו", כלומר לאחר שנזכה לראות את הבניין נשמח אנחנו לתקן ולגמור את עניינו בהצבת השערים.
אולם בספר כתר המלך (על הרמב"ם הלכות חמץ ומצה ספ"ח) פירש, על פי התלמוד הירושלמי (מעשר שני פ"ה ה"ב) שבניין בית המקדש יהיה עוד קודם למלכות בית דוד, כי בתחילה ייבנה בית המקדש בידי אדם ורק בשלב יותר מאוחר ירד מן השמים בניין מתוקן, וזהו שאנו מתפללים: "בנה ביתך כבתחילה", כמו שבעבר נבנה בית המקדש בידי אדם, ולאחר מכן "וכונן מקדשך על מכונו" זהו המקדש שירד מן השמים. לפי פירוש זה התפילה "והראנו בבניינו" מתייחסת למקדש שייבנה בידי אדם, ו"ושמחנו בתיקונו" היינו המקדש שייבנה בידי שמים.
