לימוד על מנת לעשות

הרב דב קדרון

סוכה מד ע"ב

אדם בא לשאול את רבי אלעזר בר צדוק: יש לי כפרים שאנשיהם עובדים עבורי, יש לי כרמים ועצי זית, ובאים בני הכפרים ועודרים בכרמים ובשכר חפירת הכרמים הם אוכלים את הזיתים בשנת השמיטה, האם זה בסדר?

ענה לו רבי אלעזר בר צדוק שזה לא בסדר, כי הוא משלם את שכר הפעולה לאותם אנשים מפירות שביעית, ואסור לעשות בפירות אלו סחורה.

מיד כאשר שמע את התשובה, הלך אותו אדם, ואז אמר רבי אלעזר בר צדוק: כבר עברו ארבעים שנה שאני גר בארץ הזאת ולא ראיתי בן אדם שהולך בדרך ישר כמו האדם הזה. לאחר מכן חזר אותו אדם לשאול מה לעשות.

שאלו רבותינו האחרונים מה גרם לרבי אלעזר בר צדוק לשבח את אותו אדם באותה שעה, ואומרים בשם רבי ישראל מסלנט שגדולתו של אותו אדם הייתה בזה שמיד כאשר שמע הלכה שיכול לקיימה רץ לקיים אותה, ולמרות שהיו לו עוד שאלות לשאול, הוא לא חיכה, מכיוון שהייתה לו אפשרות לקיים מיד למעשה דבר שלמד.

כך כותב גם הרמב"ן באגרתו המפורסמת:

וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר – תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ.