איך הצדקה נמדדת לפי החסד?
הרב דב קדרון
סוכה מט ע"ב
ואמר רבי אלעזר: אין צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה, שנאמר (הושע י, יב): זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה וקִצְרוּ לְפִי חֶסֶד.
הנצי"ב (העמק דבר שמות ל, ז, וכן במרומי שדה) פירש שהשכר שאדם מקבל עבור מצוות הצדקה הוא לפי התועלת שהעניקה הצדקה שלו לעני, כי יש מי שאינו זוכה ונותן צדקה לאדם שאינו הגון ומאבד את חסדו ואינו מקבל שכר כמו מי שנותן צדקה לעני הגון שהועילה יותר. כלומר השכר נמדד על פי התוצאה, וככל שהעני השתמש באותה צדקה למטרה יותר נעלה כך נותן הצדקה יקבל שכר יותר גדול.
הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל (בגליון הש"ס שלו המודפס בהוצאת מכון הלכה ברורה) ביאר באופן אחר: עיקר הערך של נתינת הצדקה הוא לפי מידת החסד והנטייה המוסרית שבה ביסודה. כלומר השכר נמדד לפי טהרת כוונתו של הנותן, וככל שכוונתו יותר טהורה ומוסרית כך שכרו גדול יותר. כך משמע גם מפירוש רש"י שכותב: "שנותן לבו ודעתו לטובתו של עני".
הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל (רשימות שיעורים) ביאר שישנם שני עניינים: צדקה וחסד. הצדקה נמדדת לפי כמות הנתינה, והחסד נמדד לפי איכות הנתינה. הרמב"ם (הלכות מתנות עניים י,ז-טו) מונה שמונה מעלות בצדקה, וההבדל ביניהן הוא באיכות, כלומר בדרך ובאופן הנתינה. מעלת הנתינה תלויה בחסד שבה, אבל החסד הזה אינו בר מדידה בידי אדם, כי הוא תלוי בעיקר ברגשי הלב.
