לתת עם כל הלב / רפי זברגר

סוכה מט ע''ב

הקדמה

הדף שלנו מלא מסרים מעניינים בנושא צדקה וחסד, נתמקד במאמר זה במספר מימרות של רבי אלעזר. 
 

הנושא

אמר רבי אלעזר: גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות, שנאמר (משלי כ''א, ג'): עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַה' מִזָּבַח:
צדקה או משפט ''חזקים'' יותר מכל הקרבנות: חטאת, אשם, עולה ושלמים. המדרש מסביר זאת בעובדה שאין קרבנות כיום, כשאין בית המקדש, וצדקה ומשפט קיימים גם היום. וכן, קרבנות מכפרים רק על שוגג וצדקה אף על מזיד, ועוד.
ואמר רבי אלעזר: גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה, שנאמר (הושע י', י''ב): זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד נִירוּ לָכֶם נִיר וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת ה' עַד יָבוֹא וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶם: אם אדם זורע - ספק אוכל ספק אינו אוכל, אדם קוצר - ודאי אוכל.
אחרי המימרא הקודמת בזכות הצדקה אשר עדיפה על קרבנות, ממשיך רבי אלעזר וקובע כי גמילות חסדים אף גדולה מן הצדקה. והמשיל את הצדקה לזריעה, שבה לא ברור האם תצמח ובאיזה כמות ובאיזה איכות, לעומת גמילות חסדים שהומשלה לקצירה, שהוא השלב של התוצרת הסופית.
הגמרא בהמשך מביאה שלשה גורמים לעדיפות החסד על הצדקה.
1. חסד ניתן בין לעניים ובין לעשירים, לעומת צדקה הניתנת רק לעניים.
2. חסד בין בגופו ובין בממונו, צדקה רק בממונו.
3. חסד בין לחיים ובין למתים (חסד של אמת) לעומת צדקה רק בחיים.
ואמר רבי אלעזר: אין צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה, שנאמר (שם) זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד
נצטט את פירושו הנפלא של רש''י למימרא זו:
הנתינה היא הצדקה, והטורח הוא החסד, כגון מוליכה לביתו או טורח שתעלה לו להרבה, כגון נותן לו פת אפויה או בגד ללבוש, או מעות בעת שהתבואה מצויה, שלא יוציא מעותיו לאיבוד, שנותן לבו ודעתו לטובתו של עני.
נתינת הכסף (או שווה כסף) לעני היא הצדקה. אך אופן הנתינה היא החסד. ניתן ''לזרוק'' את הכסף לעני מבלי לשים לב מה וכיצד משתמש בה העני. אך ניתן לטרוח ולהביא אף לביתו של העני את הצדקה. ניתן לתת לו דברים משמעותיים שיכול להשתמש בהם כגון לחם טרי וטוב, או בגד יפה ונעים וכדו', כך שהעני ירגיש טוב בקבלת הדברים. זוהי החסד שבצדקה.
 

מהו המסר

האופן שבה אנו מסייעים לנצרך לא פחות חשובה מעצם הנתינה עצמה. ''לתת עם כל הנשמה'', כך שהעני או הנצרך לא ירגיש נצרך, נזקק ועזוב. לתת לו הרגשה טובה. לתת דברים שימושיים. להקטין את הרגשת האי נוחות בעצם קבלה מאחר. והכי חשוב לתת עם חיוך ונעימות. האדם המקבל תשורה תוך כדי שהוא זוכה לרוחב לב, מקהה את עצם הקבלה ונותן לו תחושות טובות להמשך היום.  
 
 
לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]