מה משכיח את קדושת השבת?
הרב דב קדרון
ביצה טו ע"ב
אחד הטעמים למצוות עירוב תבשילין מבוסס על הפסוק (שמות כ, ח): "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" – זכרהו מאַחֵר שבא להשכיחו, כמו שמפרש רש"י שכשחל יום טוב ביום שישי יש חשש שישכחו את מעלת וכבוד השבת מחמת ריבוי הסעודות ביום טוב, ולא יניחו לשבת כדי כבודו, ולכן תיקנו לערב עירובי תבשילין שבזה אדם מכין תבשיל מיוחד לכבוד השבת.
בלקט ביאורי אגדות (של מכון הלכה ברורה) מובא הסברו של הרב חרל"פ, שמכיוון שקדושת השבת נקבעה כבר בבריאת העולם זוהי קדושה גדולה יותר מקדושת יום טוב שנקבעת על ידי ישראל שמקדשים את החודש, ותמיד צריך לזכור זאת כי הרגש הטבעי בא להשכיח את ההבדל ביניהם ולהשוות את קדושת השבת לקדושת יום טוב.
בעניין זה של החשש לשכחה של השבת, מובא בשמו של רבי יעקב קראנץ (המגיד מדובנא) שמכיוון שמצוות עונג שבת מתקיימת באכילה ושתיה ובעצם אין ניכר מתוך פעולות אלה שהן נעשות לכבוד השבת, עיקר העניין בהן הוא הכוונה שאדם מתכוון לשם מצווה כדי לענג את השבת ולא לצורך עצמו. אכן, הנטיה הטבעית של האדם היא לשכוח את הכוונה לשם המצווה ולענג את עצמו, ואז אין במעשהו שום מצווה, לכן נאמר בתורה זָכוֹר, שאינו לשון ציווי אלא לשון מקור, והכוונה היא שאדם צריך לחפש ולבקר את מחשבותיו וכוונותיו שיהיה השבת מוזכר אצלו באופן קבוע, כדי שלא ישתכח מלבו בגלל נטיית הגוף הטבעית.
