איך באמת נהג רבן גמליאל?
הרב דב קדרון
ביצה כב ע"ב
אין מכבדין בית המטות ביום טוב, ושל בית רבן גמליאל מכבדין. אמר רבי אליעזר בר צדוק: פעמים הרבה נכנסתי אחר אבא לבית רבן גמליאל, ולא היו מכבדין בית המטות ביום טוב... ואין מניחין את המוגמר ביום טוב, ושל בית רבן גמליאל מניחין. אמר רבי אליעזר בר צדוק: פעמים הרבה נכנסתי אחר אבא לבית רבן גמליאל, ולא היו מניחין את המוגמר ביום טוב.
דברים אלו מתמיהים, מצד אחד נאמר בפירוש שבביתו של רבן גמליאל נהגו באופן מסוים, אולם רבי אליעזר בר צדוק מעיד שלא היה הדבר כך.
בלקט ביאורי אגדות מובא הסבר לכך משמו של הרב ראובן מרגליות זצ"ל (יסוד המשנה ועריכתה), שכתב שבתקופה הראשונה, לפני שהוכרעה ההלכה כבית הלל, היו צדיקים וחסידים שהחמירו על עצמם לנהוג כדעת בית שמאי, והיו גם תלמידי בית הלל שנהגו כן, כמו שכבר נזכר במשנה (דמאי ו,ו) "וצנועי בית הלל היו נוהגין כדברי בית שמאי". רק לאחר שיצאה בת קול ואמרה שהלכה כבית הלל בכל מקום הוכרחו כולם לנהוג כדעתם.
על פי זה הוא הציע שרבי צדוק ובנו רבי אליעזר היו אצל רבן גמליאל בתקופה הראשונה, בזמן שעדיין החמיר לנהוג כדעת בית שמאי, ולכן העיד רבי אליעזר בן צדוק שלא היו מכבדין בית המיטות ולא היו מניחים מוגמר ביום טוב. אולם לאחר מכן הוכרעה ההלכה כבית הלל והוכרח רבן גמליאל לנהוג כמותם, ועל כך אומר תנא קמא בברייתא: "של בית רבן גמליאל מכבדין... ושל בית רבן גמליאל מניחין".
