לטמא את הקודש הקודם / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
חגיגה יח ע"ב
חכם שמת - בית מדרשו בטל.
איך ניתן לדעת שעבודת ה' שלנו הולכת בכיוון הנכון?
רבי חיים מאיר יחיאל, נכדו של המגיד מקוז'ניץ, שהיה ידוע בכינויו "השרף ממוגלניצא" (מופיע בתורת השרף ממאגלניצא, עמ' סב) מסביר שכאשר אדם עובד את ה' כראוי, אזי עליו לשאוף כל הזמן למעלה, כך שמה שהשיג במדרגות הקדושה זה עתה, יהיה כאין וכאפס כלפי מה שהוא עתיד להשיג בעתיד.
על בסיס זה הוא מבאר באופן פנימי את דברי המשנה כאן, ואומר שאף אם אדם הגיע למקום שבו הוא נגע בקודש ("בגדי קודש"), הרי שעליו להתקדם הלאה, כך שאותה מדרגת קודש שהוא הגיש תהיה נחשבת בעיניו כמרדס של טומאה כלפי קרבת האלוקים אליה הוא יגיע לאחר מכן, בשל העובדה שהמדרגה החדשה תהיה נעלית הרבה יותר.
על בסיס זה הוא גם מבאר את סדר ההגדה של פסח, שבה סודר הקדש קודם, ואחר כך הרחץ.
רחיצה, מסביר השרף ממוגלניצא, היא אקט של טהרה, והיא מגיעה אחרי מצב ה"קדש", לומר שלמרות הקדש שאותו השגנו בתחילת ליל הסדר, הרי שעלינו לשאוף להגיע למעלה יותר, להטהר ולהזדכך עוד יותר ממה שהשגנו בתחילה.
כך יוצא, שאין מצב שבו אדם יכול לומר בסיפוק: השגתי, או הגעתי למטרה. משום שככל שהאדם מתקרב יותר, הוא מבין שהמטרה אותה הוא מבקש להשיג – קרבת אלוקים, היא מטרה שלעולם עליו לעבוד להמשיך ולנסות להשיגה.
