החלפת משמרות  / רפי זברגר

ראש השנה ב ע''א-ע''ב

הקדמה

נלמד את המשנה הפותחת את המסכת המפרטת ארבעה ראשי שנים במהלך השנה:
ארבעה - ראשי שנים הם. באחד בניסן - ראש השנה למלכים ולרגלים,
מנין שנות מלכים מתחיל בחודש ניסן (ומסתיימת שנה קודמת), וכן שלושת הרגלים מתחילים מפסח אשר חל בניסן. הגמרא תרחיב את הנפקות של נושאים אלו, ובהמשך המאמר נתמקד בראש השנה למלכים.
באחד באלול - ראש השנה למעשר בהמה. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: באחד בתשרי.
כל שנה יש להפריש עשירית מכלל בהמות שיש לאדם. ומכיוון שאין להפריש מבהמות שנולדו בשנה אחת על בהמות שנולדו בשנה אחרת, נקבע כי מועד המעבר משנה לשנה הוא אחד באלול לתנא קמא, ובאחד בתשרי לרבי שמעון.
באחד בתשרי - ראש - השנה לשנים, ולשמיטין, וליובלות, לנטיעה, ולירקות.
אחד בתשרי הוא ראש השנה למספר נושאים:
1. לשנים – תאריך קובע לגבי מנין שטרות של מלכי אומות העולם. הגמרא בדף ח' מרחיבה בנושא.
2. שמיטין – איסורי שמיטה (זריעה, חרישה ועוד) מתחילים לחול בתאריך זה.
3. יובלות – כנ''ל לגבי איסורי שנת היובל.
4. נטיעה – השנה לגבי שנות ערלה ונטע רבעי מסתיימת ב-א' בתשרי. לדוגמא, אדם הנוטע עץ בחודש אב, כשמגיע א' בתשרי מסתיימת השנה הראשונה ומתחילה השה השניה לשנות ערלה.
5. ירקות – אין להפריש תרומות ומעשרות מפירות/ירקות שנה אחת על פירות שנה אחרת. הזמן הקובע לגבי החלפת שנה בירקות ובדגן הוא א' בתשרי. כך שאם ירקות נלקטו (הפעולה הקובעת לירקות היא הלקיטה) לפני א' בתשרי, מפרישים תרומות ומעשרות השייכות לשנה קודמת, ואם נלקטו הירקות לאחר א' בתשרי מפרישים תרומות ומעשרות של שנה החדשה. ובנוסף, אין להפריש מירקות שנלקטו משנה אחת על ירקות שנלקטו בשנה אחרת.
בדגן – הולכים לפי זמן גידול שליש תבואה, כך שאם שליש גידול היה לפני א' בתשרי, מתחייבים בתרומות ומעשרות של שנה קודמת, ואם לאחר א' בתשרי – מפרישים תרומות ומעשרות של שנה חדשה.
באחד בשבט - ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים: בחמשה עשר בו.
כל הנאמר לעיל לגבי ירקות ודגן. לגבי פירות אילן ראש השנה הוא ב-ט''ו בשבט לבית הלל, וב-א' בשבט לבית שמאי.
 

הנושא

נלמד חלק מדיוני הגמרא לגבי ראש השנה למלכים:
למלכים למאי הלכתא?
שואלת הגמרא לאילו הלכות יש נפקות מתי מונים שנות מלכים?
אמר רב חסדא: לשטרות. דתנן: שטרי חוב המוקדמין - פסולין, והמאוחרין - כשרין.
רב חסדא מסביר כי התאריך בשטרות מיוחס לשנות שלטון המלך. ואם כתבו בשטר תאריך המוקדם מתאריך העסקה בפועל, הרי שזהו ''שטר מוקדם'' ופסול. אם נכתב תאריך מאוחר יותר מתאריך העסקה – השטר כשר.
כדי להבין את נושא שטר מוקדם נקדים מספר הקדמות:
1. לווה משעבד למלווה את נכסיו הקיימים אצלו בשעת מתן ההלוואה.
2. משמעות שיעבוד נכסים: אם אין ללווה כסף להחזיר את הלוואתו, גובים את החוב מנכסים שיש לו. אם ההלוואה בוצעה בעל פה גובים רק מנכסים הקיימים בידי הלווה בעת הפירעון. אך אם ההלוואה בוצעה על ידי שטר, גם הנכסים שמכר לאחר ההלוואה משועבדים למלווה, והוא יכול לגבות מקונה הקרקע את סכום ההלוואה.
יש להעיר כי כיוון שההלוואה בוצעה בשטר אשר ''יש לה קול'', הקונה בוודאי שמע על ההלוואה, ובזמן שהוא קנה את הנכס היה מודע לשעבוד הקיים עליו.
לאור הקדמות אלו ברור מדוע תאריך הכתוב בשטר ההלוואה הוא כל כך משמעותי. שהרי אם התאריך הכתוב בשטר הינו מוקדם (לפני ביצוע ההלוואה בפועל) והלווה מכר את הנכס בין הזמן הכתוב בשטר לבין הזמן של ההלוואה בפועל, המלווה יוכל לגבות מהקונה שלא כדין, שהרי הנכס באמת לא משועבד, שכן הוא נקנה לפני ביצוע ההלוואה, אך לפי הכתוב בשטר הוא אכן משועבד.
אחרי שהבנו את נפקות ראש השנה למלכים, נתמקד בברייתא העוסקת בהחלפת מלכים סמוך לראש השנה למלכים:
תנו רבנן: מת באדר, ועמד אחר תחתיו באדר - מונין שנה לזה ולזה. מת בניסן ועמד אחר תחתיו בניסן - מונין שנה לזה ולזה. מת באדר ועמד אחר תחתיו בניסן - מונין ראשונה לראשון, ושניה לשני.
אם המלך הקודם מת באדר ובאותו חודש מינו כבר מלך חדש, הרי שניתן למנות בשטרות של עסקאות שבוצעו באותו חודש גם למלך החדש וגם למלך הקודם אשר מת. כנ''ל לגבי חודש ניסן. אך אם המלך מת באדר, ולא מינו מלך אחר עד לניסן, הרי שבאדר מונים למלך הקודם ובניסן מונים למלך החדש. הגמרא מנסה להבין את החידוש בכל אחד משלושת חלקי הברייתא הנ''ל, אנו נתמקד בדיון על החלק הראשון.
אמר מר: מת באדר ועמד אחר תחתיו באדר - מונין שנה לזה ולזה. פשיטא! - מהו דתימא: שתא לבי תרי לא מנינן, קא משמע לן.
שואלת הגמרא מהו החידוש ברישא של הברייתא, אם אמנם מלכו שני המלכים באותו החודש, נראה לכאורה פשוט שאפשר למנות בשטרות של אותו חודש לשני המלכים!
עונה הגמרא כי ניתן היה לומר כי כאשר מונים למלך בשנה מסוימת אין אפשרות למנות למלך אחר באותה שנה, מחדשת הברייתא כי ניתן למנות לשני מלכים אפילו באותו חודש.
 

מהו המסר

ניתן לייחס את תשובת הגמרא גם לקושי בהחלפת מנהיגות. אין זה פשוט לעבור ממנהיג למנהיג. המנהיג רגיל לנתיניו, והנתינים רגילים למלך. פתאום מגיע מלך חדש יש להכיר את דרכיו ומנהגיו, יש להתרגל מחדש לכיוונים שונים ולשיטות מלכות חדשות. קובעת הברייתא כי אם הדבר קורה באותו חודש, ניתן להתייחס כבר למלך החדש, אך ניתן להתייחס גם למלך הישן. שניהם ''רלוונטיים'' באותו חודש באותה מידה, לעניין שטרות.
הקושי הנ''ל נכון לכל ''החלפת משמרות'' במקומות ובנושאים שונים. מנהל חדש, מדריך חדש, מורה חדש וכן הלאה.
שלב המעבר, הגם שהוא קצר מאוד, מקנה לפעמים אפשרות ''להתרפק'' על המשמרת הקודמת, בו בזמן שכבר נכנסה משמרת החדשה, אך מהר מאוד אנו צריכים להכיר ולהבין כי נסתיימה תקופה ומתחילה תקופה חדשה.
אפשר להוסיף ולומר כי קשיים אלו מאפיינים כל הסתגלות לדבר חדש, הדורש התייחסות של כל האנשים הנמצאים בתהליך זה. נשתדל לסייע לכל המתקשים בכך.
 
  

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב (מחר יום הזיכרון שלה, כ''ה אלול תשפ''א), וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]