מה ההבדל בין עטרה לכתר?
הרב דב קדרון
ראש השנה ח ע"ב
מראש השנה עד יום הכפורים לא היו עבדים נפטרין לבתיהן ולא משתעבדין לאדוניהם, אלא אוכלין ושותין ושמחין ועטרותיהן בראשיהן. כיון שהגיע יום הכפורים - תקעו בית דין בשופר, נפטרו עבדים לבתיהן, ושדות חוזרות לבעליהן.
מה פשר עשרת הימים הללו, שבהם מצד האחד העבדים כבר אינם עובדים, אבל מצד שני אינם משתחררים?
הגרי"ש אלישיב זצ"ל הסביר שעיקר התוקף והקדושה של שנת היובל מתחילים בתקיעת השופר ביום הכפורים, שאז חל השחרור הכללי. עשרת הימים שקודם לכן נחשבים תוספת זמן, כמו תוספת קדושה לפני שבת ויום טוב, ולכן קדושתם פחותה והיא מספיקה רק לפטור את העבדים מעבודה, אך לא לשחררם לגמרי.
באותם עשרה ימים יש לעבדים עטרה בראשם, ובעניין זה מובא בלקט ביאורי אגדות בשם המהר"ל מפראג (דרך חיים על אבות ג,טז) שעטרה, בשונה מכתר, מסמלת חירות, שלא ישלוט על ראשם לא מלאך ולא אדם, אבל הם עדיין משועבדים לקב"ה, שימשיכו להיות עבדיו גם לאחר השחרור מאדוניהם.
כך הוא מסביר את הנאמר במסכת ברכות (יז,א) שבעולם הבא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם, ולא נאמר שיש כתר על ראשם, כי אילו היה נאמר כך היה משמע שאפילו ה' לא שולט עליהם, אבל עטרה מסמלת גדולה רוחנית, כלומר שאינם משועבדים לשום אדם או דבר חומרי וגשמי, אלא רק לקב"ה.
