איך התגבר יוסף על התאווה?
הרב דב קדרון
ראש השנה י ע"ב
בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין.
בלקט ביאורי אגדות מובאים דבריו של מרן הרב קוק זצ"ל (מדבר שור, דרוש ח ודרוש יט) שביאר מה הייתה התועלת הרוחנית של ירידת יוסף למצרים, ואיך הושגה התועלת הזו.
יוסף הצליח לעמוד בניסיון של שבירת כוח התאווה, ונעשה שליט על ארץ מצרים, כדי שהטומאה של התאווה תהיה נכנעת ומשועבדת לקדושה, ובזה הועיל לכל ישראל, כי כל ישראל נקראו על שם יוסף, כמו שכתוב (תהלים פ,ב): "נהג כצאן יוסף", ובזכותו כל ישראל יכולים תמיד להתגבר על יצר התאווה, וגם נתן כח לשבים לשוב באמת. ומכיוון ש"מעשה אבות סימן לבנים", תשועתו של יוסף בראש השנה היא סימן לכלל ישראל לדורות לתשועה ביום הדין והרחקת קטרוג מהם.
מה שנתן ליוסף את הכוח להתגבר הוא אור החכמה, כמו שאמרו חז"ל (סוטה לו,ב) שהמלאך גבריאל לימד אותו שבעים לשון. כל החכמה תלויה בדיבור, ומי שיודע ומבין את מהותו של הדיבור בצורה מושלמת מגיע לחכמה, וראיה לכך ממה שאמר הנביא צפניה (ג, ט): "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה'". הבנת כל הלשונות והשפות על בורין היא חכמה עמוקה, ומי שיודע אותה מבין איך כל הלשונות הן תולדות של לשון הקודש, שבה נברא העולם, ומי שמבין זאת יודע איך כל הדעות והחכמות הם ענפים שנובעים מתוך התורה, ויודע להינצל מכל טעות, ומוסיף אור דעת בישראל לשוב מכל דעה כוזבת.
