ספק שהתבהר / רפי זברגר

ראש השנה יא ע''א

הקדמה

למדנו בדף הקודם מחלוקת רבי מאיר ורבי אליעזר על המספר הימים המינימלי אשר יכול להיחשב כשנה. רבי מאיר סובר כי יום בשנה נחשב שנה, ואילו רבי אליעזר סובר כי חודש נחשב לשנה. רבי יוחנן לימד כי מקורות שתי השיטות מתוך פסוקים העוסקים במבול.
כיוון שעסקנו במבול, ציטטה הגמרא בשלהי הדף הקודם ובתחילת הדף שלנו, ברייתא אשר דנה בקביעת החודש בו נברא העולם, המבוססת על שלבים של המבול, אשר יפורטו בהמשך הדף שלנו. נלמד את הברייתא:
תניא, רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל.
רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל.
רבי אליעזר ורבי יהושע מסכימים על התאריכים הבאים:
• בפסח נולד יצחק
• בראש השנה נפקדו שרה, רחל ולאה
• בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין
• בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים
• בניסן נגאלו
מחלוקתם נסבה על התאריכים הבאים:
בריאת העולם,
לידת ומיתת האבות
הגאולה העתידית
לרבי אליעזר חלו אירועים אלו בתשרי ואילו לרבי יהושע חלו בניסן.
 

הנושא

הגמרא מביאה מקורות על כל חלק וחלק בברייתא הנ''ל, במאמר זה נתמקד על אחד מהם:
בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, מנלן?
מבררת הגמרא את מקור התאריך המוסכם לפקידות שרה, רחל ולאה בראש השנה.
אמר רבי אלעזר: אתיא פקידה פקידה, אתיא זכירה זכירה:
רבי אלעזר סובר שישנם שתי גזירות שוות המביאות אותנו לתאריך זה. בשני פסוקים כתוב את השורש פ.ק.ד, ובשני מקומות אחרים כתוב השורש ז.כ.ר.
כתיב ברחל (בראשית ל', כ''ב): וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ: , וכתיב בחנה (שמואל א' א', י''ט): וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי ה' וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתָם הָרָמָתָה וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת חַנָּה אִשְׁתּוֹ וַיִּזְכְּרֶהָ ה': ס ואתיא זכירה זכירה מראש השנה, דכתיב (ויקרא כ''ג, כ''ד): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: .
גם בפסוקים על רחל וגם בפסוקים על חנה מוזכרת ''זכירה'', ובפרשת אמר כתוב כי ראש השנה הינו ''שבתון זכרון תרועה''. מגזירה שווה משולשת זו אנו מסיקים כי גם רחל וגם חנה נפקדו ביום הזיכרון, הוא ראש השנה.
פקידה פקידה - כתיב בחנה (שמואל א' ב', כ''א): כִּי פָקַד ה' אֶת חַנָּה וַתַּהַר וַתֵּלֶד שְׁלֹשָׁה בָנִים וּשְׁתֵּי בָנוֹת וַיִּגְדַּל הַנַּעַר שְׁמוּאֵל עִם ה', וכתיב בשרה (בראשית כ''א, א'): וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר:
לאחר שלמדנו בגזירה שווה הראשונה כי חנה נפקדה בראש השנה (מגזירה שווה לרחל ולפסוק בראש השנה), אנו מבצעים עוד גזירה שווה בין המילה ''פקד'' הכתובה אצלה וגם אצל שרה, ומסיקים כי גם שרה נפקדה בראש השנה.
 

מהו המסר

אופן הלימוד המתואר לעיל הינו מעניין ומיוחד. לפני כל הגזירות שוות לא ידענו על תאריך פקידת חנה (וגם לא ידענו תאריך פקידת שרה ורחל). אך משלמדנו בגזירה שווה כי חנה נפקדה בראש השנה, אנו משתמשים במידע זה, ומבצעים על חנה גזירה שווה נוספת, כדי להעביר את המידע הנ''ל גם לשרה, ולהסיק כי גם שרה נפקדה בראש השנה.
צורה זו מלמדת אותנו דבר מעניין. אפילו ש''לפני שתי דקות'' לא היה לנו מידע על תאריך פקידת חנה, הרי שלאחר לימוד גזירה שווה לרחל ולפסוקים על השבת, אנו כבר יודעים בידיעה ברורה מהי תאריך פקידת חנה. בשלב זה אנו כבר לא מסתפקים ולא מהרהרים על המידע החדש, ויותר מכך, אנו משתמשים בו ומלמדים דרכו לימוד חדש גם לרחל.
ניתן ללמוד מכך מסר מעניין גם למקומות אחרים ולנושאים אחרים. אם יש ספק בזמן מסוים, ולאחר בירור והתעמקות בסוגיה הספק מתברר ומתבהר, הרי שלאחר מכן, אנו כבר לא מסתפקים יותר באותה נקודה, ורואים ומרגישים כי המידע החדש הוא ברור ומוחלט לכול, עד כדי לימוד ממנו למקומות אחרים.
יש ללימוד זה גם זווית פסיכולוגית חשובה מאוד לחיינו היומיים. אנו כל הזמן לומדים דברים חדשים, ועל ידי כך מסירים את הספקות שהיו לנו בעבר על אותן נושאים. ומשלמדנו והסקנו את המסקנות יש לזרום ולהמשיך הלאה, כאילו לא היה ספק בכלל זמן קצר לפני כן. הנקודה החדשה שלמדנו הופכת להיות כל כך וודאית, שאין עליה כל ספק ופקפוק, עד כדי שאפשר ללמוד ממנה ולהמשיך להסיק מסקנות נוספות לנושאים אחרים.
הסרת הספקות בחיים, היא אחת הנקודות אשר מקנות שלווה ורגיעה בחיים. אליה יש לשאוף, וכאשר מגיעים לשלב זה, יש לשכוח את כל הספק ולהמשיך הלאה בחיים.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]