החלטה לא טובה א מושכלת / רפי זברגר

ראש השנה יט  ע''ב

הקדמה

למדנו בדף הקודם את המשנה הבאה: על ששה חדשים השלוחין יוצאין:
לאחר שקבעו בית דין בירושלים האם החודש הקודם הוא מלא או חסר, נשלחו שלוחים לחוץ לארץ להודיע ליהודים שם מתי נקבע ראש חודש על מנת שיקיימו את המועד שחל באותו חודש בעיתו ובזמנו. השלוחים הלכו בכל הימים שלפני אותו מועד, מלבד השבתות.
המשנה מפרטת החודשים בהם חל מועד, ולכן היה טעם לשלוח שלוחים לחוץ לארץ בחודשים אלו:
1. על ניסן מפני הפסח,
כדי שיחגגו את הפסח במועדו שלחו שליחים בניסן.
2. על אב מפני התענית,
שלוחים הלכו מראש חודש אב עד לתשעה באב (מלבד שבת).
3. על אלול מפני ראש השנה,
כדי שידעו מתי חל ראש השנה הלכו השליחים באלול, ומראש חודש אלול מנו עשרים ותשעה יום ואז חגגו את ראש השנה. מכיוון שראש השנה חל בא' בתשרי, אין ברירה אלא לשלוח את השליחים בחודש הקודם לו.
4. על תשרי מפני תקנת המועדות,
כדי שידעו מתי חל יום כיפור וסוכות, שלחו שליחים גם בתשרי.
5. על כסליו מפני חנוכה,
בכסלו הודיעו השליחים מועד ראש חודש כדי לקיים את חנוכה במועדו.
6. ועל אדר מפני הפורים.
כנ''ל לגבי פורים באדר.
וכשהיה בית המקדש קיים - יוצאין אף על אייר מפני פסח קטן.
פסח קטן הוא פסח שני הנחוג לאותם שהיו בדרך רחוקה או שהיו טמאים בניסן, ולא יכלו להקריב קרבן פסח בעיתו.
חג זה נחוג רק בזמן שהיה בית המקדש והקריבו קורבנות (ואז חוגגים במקרה הצורך את פסח שני), אך כשבית המקדש נחרב, אין טעם לשלוחים לצאת בחודש זה, כיוון שאין קרבן פסח.

הנושא

על אלול מפני ראש השנה ועל תשרי מפני תקנת המועדות.
דנה הגמרא על היחס בין המועד השלישי והמועד הרביעי המנוי במשנתנו:
כיון דנפקי להו אאלול - אתשרי למה להו?
מקשה הגמרא קושיא מתבקשת: אם שלחנו שלוחים באלול מפני ראש השנה, לכאורה אנו יודעים מתי חל ראש השנה, וממילא יודעים גם מתי חל יום כיפור וסוכות. אם כן, מדוע צריך לשלוח שלוחים גם בתשרי?
וכי תימא: דלמא עברוה לאלול - והאמר רבי חיננא בר כהנא אמר רב: מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר!
מנסה הגמרא לענות: אולי למרות ששלחו שלוחים על אלול מעברים בכל אופן את חודש אלול ולכן יש טעם לשלוח שלוחים על חודש תשרי, אבל אפשרות זאת לכאורה לא תיתכן, שהרי רבי חיננא בנו של כהנא אמר בשם רב, שלא עברו את חודש אלול מאז ימות עזרא.
לא מצינו - דלא איצטריך, הא איצטריך - מעברינן ליה.
משיבה הגמרא: אמנם בפועל לא עיברו, אך אם נתגלה צורך לעבר היו מעברים את חודש אלול, ובשנה כזאת יש משמעות לשלוחים של תשרי למרות שנשלחו כבר שלוחים בחודש אלול. הגמרא מפרטת בדף הבא את המקרים בהם מתגלה צורך לעבר את חודש אלול.
הא מיקלקל ראש השנה!
שואלת הגמרא, אם אמנם יעברו בית הדין את חודש אלול, יצא שתושבי חוץ לארץ חגגו את ראש השנה יום לפני המועד הנכון, ואז ''מתקלקל'' ראש השנה בגלות!
מוטב תיקלקל ראש השנה, ולא יתקלקלו כולהו מועדות.
עונה הגמרא תשובה של ''אין הכי נמי''. נכון, במקרים בהם נתגלה צורך לעבר את השנה, הצורך הזה חשוב יותר מקלקול של תושבי חוץ לארץ ומסתבר בדיעבד שהם לא קיימו את ראש השנה בזמנו הנכון. אך בכל אופן, בשנים כאלו שולחים שליחים להודיע על מועד ראש חודש תשרי, כדי שהטעות לא תתגלגל גם ליום כיפור וסוכות.
דיקא נמי, דקתני: על תשרי מפני תקנת המועדות. שמע מינה.
מדייקת הגמרא מתוספת המילה ''תקנת'' (המועדות) בתשרי, בניגוד לכל שאר החודשים בהם נאמר רק שם המועד שלצורכו נשלחו השלוחים. בתשרי יש ''תקנה'' מיוחדת למועדים של יום כיפור וסוכות, שהיא מניעה מקלקול אשר יכול היה להתגלגל מהטעות בראש השנה, אותו חגגו ביום אחד מוקדם מהמועד שנקבע בסנהדרין בירושלים.
 

מהו המסר

אנו למדים שחכמים שוקלים היטב את תקנותיהם ופסיקתם. בשנה שיש צורך לעבר את אלול ישנם ארבעה מרכיבים:
1. הצורך לעבר את אלול
2. חגיגת ראש השנה בארץ ישראל במועדו
3. חגיגת ראש השנה בחוץ לארץ במועדו
4. חגיגת יום כיפור וסוכות במועדם בארץ ובחוץ לארץ.
הצורך הראשון והשני גוברים על הצורך השלישי, מתוך מודעות שלימה שהמרכיב השלישי אמנם לא יתקיים, ובני הגולה יחגגו את ראש השנה שלא בזמנו. את המרכיב הרביעי ניתן לתקן על ידי שליחת השליחים גם בתשרי.
מסקנה: לפעמים החלטות שלנו מביאות אותנו לתוצאות לא רצויות, אך מתוך מודעות שלימה אנו מחליטים ללכת בדך זו, כך כיוון שהחלטות אחרות יביאו אותם לתוצאות עוד יותר גרועות.
 
 
המאמר להצלחת הלידה של ביתי רעות,אשר יושבת על המשבר בשעות אלו (כ' חשון, תשפ''ב)
ולע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]