מה קרה בשנת 1582?

הרב דב קדרון

תענית ו ע"א

היום שבו שואלים את הגשמים בארץ ישראל שונה מהיום ששואלים בחוץ לארץ. בארץ הזמן נקבע על פי התאריך העברי, ובחוץ לארץ על פי ה"תקופה", שהוא לוח השנה השמשי.

בעניין זה ההלכה תלויה בלוח השנה של העמים, ומובא ב"בירור הלכה" תיאור של שינוי הלוח על ידי חכמי האומות (על פי הרב אברהם רפפורט שליט"א). בעבר הלכו אומות העולם על פי הלוח היוליאני, לפיו יש בשנה שלש מאות ששים וחמישה ימים ורבע, ומכיוון שבשנת החמה יש רק שלש מאות ששים וחמישה ימים – קבעו שבכל שנה רביעית מוסיפים יום בפברואר, ובמקום עשרים ושמונה יום יש בו עשרים ותשעה יום. על פי זה ביארו האבודרהם והתשב"ץ שהיום שבו שואלים את הגשמים בחו"ל הוא בעשרים ושנים בנובמבר, אבל בשנה שבה יש בפברואר עשרים ותשעה יום אז מתחילים לשאול את הגשמים מהעשרים ושלושה בנובמבר.

אבל כבר לפי כמה מאות שנים נוכחו חכמי האומות ששנת הלוח עודפת על שנת החמה האמיתית בארבע עשרה דקות ואחת עשרה שניות כל שנה, שהם כשלושה ימים בכל ארבע מאות שנה, ובמשך השנים הצטבר פער גדול. לכן, כשנוכחו שהלוח היוליאני מקדים בעשרה ימים את שנת החמה האמיתית – ביטלו בשנת 1582 עשרה ימים מהלוח, והכריזו על חמישה באוקטובר כעל חמישה עשר בו, וגם קבעו שפעם במאה שנים לא יוסיפו את היום לפברואר. הלוח המתוקן נקרא הלוח הגרגוריאני, ולפיו היום שבו מתחילים לשאול את הגשמים הוא בתפילת ערבית של ה-5 בדצמבר, ובשנה שבה פברואר בן 29 ימים – בתפילת ערבית של ה-6 בדצמבר.

בשנת 2100 יחסרו שוב בלוח הגרגוריאני את יום הכ"ט בפברואר, ואז זמן השאלה יידחה ביום נוסף.