סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


בני בנים וחסוכי בנים בשני רעבון

תענית יא ע"א

 
"אמר ריש לקיש: אסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון, שנאמר (בראשית מא, נ) וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב. תנא: חסוכי בנים משמשין מטותיהן בשני רעבון".

כתב תוספות:
"אסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון - ואם תאמר הרי יוכבד נולדה בין החומות ואותו העת עת רעב היה וע"כ שימשו מטותיהן בשני רעבון? ויש לומר דלכ"ע לא הוי אסור אלא למי שרוצה לנהוג עצמו בחסידות ויוסף לא שימש אבל שאר בני אדם שימשו".

מה כוונת תוספות בכתבו "ויש לומר דלכולי עלמא לא הוי אסור" במקום "ויש לומר דלא הוי אסור", הרי לא נזכרה כאן מחלוקת?

אלא כוונת תוספות שודאי יש כאן מחלוקת. ריש ליש למד את האיסור מיוסף שהוליד דוקא בטרם שנת הרעב, כלומר שאילו קדם הרעב ללידת בניו היה אסור למרות שהיה חסוך בנים. וזה שלא כדעת התנא שמתיר לחסוכי בנים לכתחילה.
לפיכך אומר תוספות שמסתבר למעט במחלוקתם, שהיות שהתנא בברייתא מתיר לחסוכי בנים אף לכתחילה, ריש לקיש רק נחלק לומר שאינו מידת חסידות. ודרשתו היא שדוקא ליוסף יולד בטרם הרעב, הא לאחרים שלא היו חסידים כמותו יולדו גם ברעב (ובזה ניחא טענת הגבורת ארי "כיון דנפקא ליה מקרא ליכא למימר דמשום מדת חסידות הוא דאיכא"). וכיון שלחסוכי בנים אין איסור גמור אלא ממידת חסידות, גם לבני בנים הוא רק מידת חסידות ולא איסור גמור, כי אילו היה בזה איסור למה ייפקע אצל חסוכי בנים. ואילו חובת מצוות פרו ורבו היתה דוחה איסור שני רעבון, קל וחומר שחובה גמורה של פרו ורבו תדחה מידת חסידות בעלמא של חסוכי בנים.
ובזה תירץ תוספות גם את לידת יוכבד ללוי שלא נהג בחסידות כיוסף, או שמא פחות נצרך לאותה חסידות זו כי לא היה מפורסם בפני העולם כיוסף. 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר