מה עניינה של קבלת תענית?
הרב דב קדרון
תענית יב ע"א
הרמב"ם פוסק: "כל תענית שלא קיבלה עליו היחיד מבעוד יום – אינה תענית".
ב"הלכה ברורה" מובא שלפי פסק השולחן ערוך קבלת התענית צריכה להיות דווקא בשעת תפילת המנחה ביום שלפני התענית, ויכולה להיות בתוך ברכת שומע תפילה, או אחר שסיים את התפילה קודם שעקר את רגליו, ואף אם לא אמר זאת בפירוש בפיו אלא הרהר בלבו שהוא מקבל תענית למחר – גם זו קבלה. והרמ"א פוסק שטוב יותר לקבל את התענית אחרי התפילה מבשעת התפילה, כדי שלא להפסיק בתפילה לצורך זה.
הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל (מובא בלקט ביאורי אגדות) הסביר מהי החשיבות של קבלת התענית:
כאשר אדם מביא קרבן צריך לבקר אותו ולבדוק שאין בו מום ארבעה ימים לפני הקרבתו, בדיקה זו אינה רק כדי לשמור שלא יקרה מום חדש, אלא זוהי הכנה לאדם המקריב, שהרי הקב"ה לא צריך את קרבנותינו אלא יש לנו זכות להביא לפניו קרבנות במקום להקריב את עצמנו, וכדי להגיע למצב הרוחני ולהבנה של גודל העניין יש צורך להתכונן לכך ארבעה ימים מראש.
כך הוא גם בתענית, שאדם ממש מקריב חלק מהגוף שלו כאשר הוא נמנע מאכילה ושתיה, והמטרה של קבלת התענית היא כדי להבין את גודל הזכות, המשמעות והחשיבות של הקרבן האישי שאדם מקריב בתעניתו.
