מנחה גדולה או קטנה בתענית?
הרב דב קדרון
תענית יג ע"א
בגמרא נאמר שסדר היום של תענית ציבור מתחיל בבדיקה ועיון של מעשי אנשי העיר, כדי לברר מה צריך לתקן, ותפילת מנחה מתקיימת בסוף היום, כמו שנאמר בספר עזרא (ט, ה): "וּבְמִנְחַת הָעֶרֶב קַמְתִּי מִתַּעֲנִיתִי וּבְקָרְעִי בִגְדִי וּמְעִילִי וָאֶכְרְעָה עַל בִּרְכַּי וָאֶפְרְשָׂה כַפַּי אֶל ה' אֱלֹהָי".
מכאן למד בעל ספר מועדים וזמנים (ח"ז סימן רמח) שלכתחילה יש להתפלל מנחה קטנה בתענית ציבור, ולא מנחה גדולה. הוא כתב זאת בקשר למחלוקת בין החזון איש לפוסקים אחרים בשאלה האם בתענית ציבור הכהנים נושאים את כפיהם רק במנחה קטנה או גם במנחה גדולה. החזון איש סבר שמכיוון שבגמרא נקבע שנושאים כפים במנחה ביום תענית, אין הבדל בין מנחה קטנה לבין מנחה גדולה, וכך נהגו בבית מדרשו להתפלל בתענית ציבור מנחה גדולה עם נשיאת כפים. אמנם פוסקים אחרים סבורים שרק כאשר מתפללים סמוך לערב אז הכהנים נושאים את כפיהם ולא בזמן מנחה גדולה.
בעל ספר מועדים וזמנים מצא בגמרא הנ"ל מקור לכך שגם אם שיטת החזון איש נכונה מכל מקום יש לכתחילה להתפלל מנחה קטנה, ואת העובדה שבבית מדרשו של החזון איש עצמו היו מתפללים מנחה גדולה הוא מסביר שכנראה הייתה לו אז סיבה מיוחדת, אבל לא הייתה כוונתו שכולם צריכים לנהוג כך.
אמנם ייתכן שהחזון איש סבר שבימינו אין עדיפות להתפלל מנחה קטנה בתענית ציבור, כי בזמנם שהיו מעיינים בענייני העיר בחצי הראשון של היום והיה סדר קבוע ליום כולו לא היו מתפללים מנחה גדולה, אבל בזמננו שאין מקיימים את העיון בענייני העיר בחצי היום הראשון אין סיבה להתפלל דווקא מנחה קטנה.
