מה דין בקשת גשם בטרם עת?
הרב דב קדרון
תענית יד ע"ב
בגמרא מסופר שבני נינוה היו צריכים גשם בתקופת תמוז, ופסק להם רבי יהודה הנשיא שדינם כיחידים ועליהם לבקש את הגשם בברכת שומע תפילה, ולא לשנות את הנוסח הרגיל של ברכת השנים.
מכאן למד המהריק"ש (שו"ת אהלי יעקב סימן פז) שאדם שטעה וביקש "ותן טל ומטר" לפני הזמן שבו הציבור מבקשים זאת – צריך לחזור, כי כל שינוי מנוסח הציבור הוא טעות שיש לחזור בגללה.
אולם פוסקים רבים אחרים, ביניהם הרדב"ז (שו"ת ח"ה סימן ב' אלפים נ"ה) שהיה רבו של מהריק"ש, סבורים שיש להבחין בין שאלת גשם בטרם עת בזמן שהגשם הוא קללה, אז אכן צריך לחזור ולהתפלל כראוי, לבין שאלת גשם בזמן שהגשם אינו נחשב לקללה. לכן הם פסקו שאם אדם שאל את הגשם בחו"ל בזמן שעדיין לא שואלים שם את הגשמים אין עליו לחזור ולהתפלל, וכן בארץ, שמתחילים לשאול את הגשמים בז' בחשון, אם אדם שאל זאת לפני כן, מלאחר חג הסוכות, אין זו טעות גמורה, משום שאין הגשמים סימן קללה לאחר חג הסוכות, ואין צריך לחזור ולהתפלל.
בעניין זה פסק הרב עובדיה יוסף זצ"ל (שו"ת יביע אומר חלק ה - אורח חיים סימן טו) שאם טעה ושאל טל ומטר החל ממוצאי יום טוב האחרון של סוכות ואילך, בין בא"י בין בחו"ל, אם נזכר באמצע תפלתו, ימשיך תפלתו ולא יחזור כלל. ואם סיים תפלתו, אף על פי שמן הדין אינו צריך לחזור, אם ירצה יוכל לחזור ולהתפלל בתורת תנאי, שאם אינו חייב להתפלל תהיה לתפלה נדבה, וטוב שיחדש בה דבר בשומע תפלה.
