איזו שמחה צריך לבטא?
הרב דב קדרון
תענית טו ע"א
לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה, צדיקים - לאורה, וישרים - לשמחה. צדיקים לאורה - דכתיב אור זרע לצדיק, ולישרים שמחה דכתיב - ולישרי לב שמחה.
רש"י והרשב"א חולקים מי גדול יותר, צדיקים או ישרים, וממילא מהי התוצאה הגדולה יותר, שמחה או אורה.
לדעת רש"י ישרים גדולים יותר מצדיקים, ולכן שמחה היא גדולה מאוד, יותר מאורה, ואילו לדעת הרשב"א צדיקים גדולים יותר מישרים, ולכן אורה גדולה יותר משמחה.
הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל (מובא בלקט ביאורי אגדות) ביאר את המחלוקת באופן הבא: המושג "שמחה" מתייחס לשמחה חיצונית שבאה לידי ביטוי בריקוד, שירה וכיוצא בזה, ואילו "אורה" היא שמחה פנימית שאינה באה לידי ביטוי חיצוני.
ככל שאדם גדול יותר כך יש לו את היכולת לכבוש יותר את רגשותיו, לכן, לדעת הרשב"א צדיקים, שהשמחה שלהם אינה מקבלת ביטוי חיצוני, הם גדולים יותר מישרים שלא מצליחים לכבוש את רגשותיהם.
לעומת זאת לדעת רש"י הסבור שישרים, ששמחתם באה לידי ביטוי חיצוני, הם גדולים יותר מצדיקים, מובן שגם לישרים יש את היכולת לכבוש את רגשותיהם, אלא שיש הבדל בין שמחה פרטית, שהישרים אינם מראים כלפי חוץ, לבין שמחה של מצווה לפני ה', שבה דווקא יש עניין לביטוי החיצוני שלה, כמו שמצאנו אצל דוד המלך ע"ה שהיה מפזז ומכרכר בכל עז לפני ה', ועליה נאמר: "ולישרי לב שמחה", כי הישרים מתאמצים לבטא באופן גלוי את שמחת המצווה.
