מבט עומק / רפי זברגר

תענית טז  ע''א

הקדמה

נלמד את תחילתה של המשנה הארוכה בתחילת הפרק השני של המסכת, אותה למדנו בדף הקודם. המשנה מתארת את שאירע בשבעה הצומות האחרונים (לאחר שתי סדרות של שלשה צומות כל אחת).
סדר תעניות כיצד? מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה,
מוציאים את התיבה של החזן (או ארון קודש קטן) עם ספר תורה אחד מחוץ לבית הכנסת ומעמידים אותה באמצע הרחוב, ולאחר מכן מניחים אפר מקלה (אפר הנוצר משריפה) על גבי התיבה ברחובה של עיר. נלמד בהמשך המאמר את הסבר הגמרא למעשים אלו.
ובראש הנשיא, ובראש אב בית דין. וכל אחד ואחד נותן בראשו.
את אפר המקלה מניחים גם על ראש הנשיא וראשו של אב בית הדין. לאחר מכן, כל אדם מניח את אפר המקלה גם על ראשו.
הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כבושין: אחינו! לא נאמר באנשי נינוה וירא אלהים את שקם ואת תעניתם, אלא (יונה ג', י'): וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְלֹא עָשָׂה: , ובקבלה הוא אומר (יואל ב', י''ג): וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל ה' אֱלֹהֵיכֶם כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה:
האיש הזקן והחכם (אם אין זקן שהוא חכם, מדבר החכם, אף שאינו זקן) אומר לפני העם הנאסף שם דברים הכובשים את הלבבות כדי להחזירם למוטב (רש''י). הזקן מזכיר לעם כי הפסוקים בספר נינוה המתארים את תשובת אנשי נינה, ועל כי שהקדוש ברוך הוא ראה את שינוי מעשיהם לטובה (ולא ''הסתפק'' בלבישת שק והתענית שלהם), ובעקבות כך ביטל את העונש הכבד שהיה אמור להינתן להם.
כמו הזכיר את הפסוק מספר יואל המדבר על ''קריעת הלב'' ולא ''קריעת הבגד'' בתהליך חזרה בתשובה, דברים המעוררים את האנשים להרהר על מעשיהם הרעים שככל הנראה גרמו לאי ירידת הגשמים, וכך יחזרו בתשובה.
 

הנושא

הגמרא שואלת על סיבת כל אחד השלבים של סדרי שבע תעניות אחרונות המתוארים במשנה, נתאר את חלקן:
ולמה מוציאין את התיבה לרחובה של עיר? אמר רבי יהושע בן לוי, לומר: כלי צנוע היה לנו, ונתבזה בעוונינו.
התיבה המסמלת את ארון הברית שהיה מונח בקודש הקודשים גולה ממקומו לרחובה של עיר. מעשה מטלטל שאמור לגרום לכל הנוכחים לחשוב על מה ולמה עושים זאת.
ולמה מתכסין בשקים? אמר רבי חייא בר אבא, לומר: הרי אנו חשובין כבהמה.
כיסוי האנשים בשקים, מעשה המזכיר לנו את מרדכי היהודי בימי פורים, אשר לבש שק ברחובות שושן הבירה, לעורר את האנשים על הגזירה הקשה שנחתה על היהודים . השק עשוי משערות בהמה, כביכול באים אל הקדוש ברוך הוא ואומרים לו כי אין עלינו השגחה כבהמות ואנו מבקשים ומתחננים להגנתך ושמירתך עלינו.
ולמה נותנין אפר מקלה על גבי תיבה? אמר רבי יהודה בן פזי: כלומר (תהילים צ''א, ט''ו): יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ: , ריש לקיש אמר (ישעיהו ס''ג, ט'): בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם: .
שני הפסוקים המצוטטים על ידי רבי יהודה וריש לקיש מעידים כי הקדוש ברוך הוא נמצא אתנו בצרתנו ולא עוזב אותנו. בנתינת אפר המקלה על התיבה אנו מעידים על כך ומבקשים ישועה לנו, שתהיה כביכול גם ישועה לקדוש ברוך הוא הנמצא אתנו בצרתנו. פסוקו של ריש לקיש מעיד במפורש כי צרת ישראל היא גם כביכול ''צרת הקדוש ברוך הוא'', והפסוק שציטט רבי יהודה לא מתאר זאת במפורש.
אמר רבי זירא: מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דיהבי אפר מקלה על גבי תיבה - מזדעזע לי כוליה גופאי.
רבי זירא מעיד על עצמו, כי כאשר ראה את המחזה של נתינת האפר על התיבה הוא ממש זועזע, והיה לו קשה מאוד עם זה. אך לאחר הסברם של רבי יהודה וריש לקיש הוא מבין את המשמעות הסימבולית של המעשה וכביכול ''נרגע''.
 

מהו המסר

 הזעזוע הראשוני העמוק של רבי זירא וההירגעות שלו בהמשך, מלמדים אותנו פרק בחיים. לפעמים מצבים מסוימים מאוד לא ברורים לנו, עד כדי שאנו משתוממים ולפעמים אף נרתעים ומזדעזעים עד עומק נשמתנו. פשוט לא מבינים מה קורה כאן. מדוע הדברים קורים איך שהם? מדוע מתנהגים אנשים באופן כל כך לא ברור ולכאורה לא הגיוני.
בעיון ובמבט שני, כאשר חוקרים, שואלים ודורשים, פתאום מתבהרת התמנה. עובדות שלא הכרנו, מניעים שלא היינו מודעים אליהם מתגלים ומבהירים את התמונה כולה.
נלמד מכאן, לא להישאר ברושם הראשוני שלנו, לנסות להבין ולהבהיר לעצמנו את המצב או את האדם מולו אנו עומדים. רושם ראשוני יכול להטעות ולקבע אותנו בסטיגמה שאינה נכונה ואינה מייצגת לאשורו את המצב. מבט עומק ורציני משנה מהותית את הראיה והפרספקטיבה.
 
 
ולע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]