צעקה / רפי זברגר

תענית יז ע''א

הקדמה

למדנו במשנה הארוכה בתחילת הפרק על התוספות שהיו מוסיפים לברכות המיוחדות בשבע תעניות אחרונות. בכל אחת מן הברכות הזכירו אחד מאבותינו כדי שהקדוש ברוך ישמע תפילותינו בזכותם של האבות.
• על הראשונה הוא אומר: מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה. ברוך אתה ה' גואל ישראל.
• על השניה הוא אומר: מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה. ברוך אתה ה' זוכר הנשכחות.
• על השלישית הוא אומר: מי שענה את יהושע בגלגל הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה. ברוך אתה ה' שומע תרועה.
• על הרביעית הוא אומר: מי שענה את שמואל במצפה, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' שומע צעקה.
• על החמישית הוא אומר: מי שענה את אליהו בהר הכרמל הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה. ברוך אתה ה' שומע תפלה.
• על הששית הוא אומר: מי שענה את יונה ממעי הדגה, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' העונה בעת צרה.
• על השביעית הוא אומר: מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלים, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה. ברוך אתה ה' המרחם על הארץ.
 

הנושא

הגמרא בתחילת הדף שלנו מביאה ברייתא אשר מתייחסת ללשון התפילה אשר נאמרה בברכות הרביעית והחמישית:
תנא: יש מחליפין צעקה לאליהו ותפלה לשמואל.
במשנה למדנו כי לשון צעקה נאמרת בברכה הרביעית המזכירה את שמואל במצפה, ולשון תפילה נאמרה בברכה החמישית המזכירה את אליהו בהר הכרמל. הברייתא הופכת זאת, וקובעת כי לשון צעקה מיוחסת לאליהו, ולשון תפילה מיוחסת לשמואל.
בשלמא גבי שמואל - כתיב ביה תפלה (שמואל א' ז' ה': וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל קִבְצוּ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה וְאֶתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם אֶל ה'), וכתיב ביה צעקה (שם ט''ו, י''א: נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל לְמֶלֶךְ כִּי שָׁב מֵאַחֲרַי וְאֶת דְּבָרַי לֹא הֵקִים וַיִּחַר לִשְׁמוּאֵל וַיִּזְעַק אֶל ה' כָּל הַלָּיְלָה) , אלא גבי אליהו תפלה כתיב (מלכים א', י''ח, ל''ז: עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה ה' הָאֱלֹהִים וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית), צעקה לא כתיב!
מקשה על כך הגמרא: אפשר אולי לייחס לשון תפילה לשמואל כי מצאנו בפסוקים שלו גם לשון לתת תפילה וגם לשון זעקה, אך לגבי אליהו מצאנו רק לשון תפילה (ענני ה' ענני) אך לא מצאנו לשון צעקה, ומדוע הברייתא מייחסת לאליהו לשון צעקה.
ענני ה' ענני - לשון צעקה היא.
תשובת הגמרא מעניינת מאוד: לשון ענני ה' ענני מהווה אינה מהווה רק לשון תפילה אלא גם לשון צעקה.
ההסבר לכך: כשחוזרים פעמיים או יותר על אותה אמירה, למרות שהיא נאמרת בלשון המבטאת תפילה הרי היא הופכת להיות כבר צעקה וזעקה.
 

מהו המסר

 תשובה קצרה זו של הגמרא הקובעת כי חזרה פעמיים על אותה בקשה הופכת מ''תפילה רגילה'' לצעקה וזעקה הינו מסר מאוד משמעתי, במיוחד לגבי ימינו. בעידן הטכנולוגי של היום אנו מעבירים מסרים באופנים שונים. בכתיבת מיילים, הודעות בקבוצות ברשתות החברתיות השונות, ומילה או משפט קצר שלנו מיד עובר לאנשים רבים, לפעמים עשרות ומאות חברים בקבוצה. צעקה בכתיבת מייל או הודעות יכולה להיות על ידי כתיבת טקסט שכולו אותיות גדולות, או כתיבת משפט שלאחריו יש הרבה סימני קריאה וכדו'. כלומר, עיצוב המסר באופנים שונים, מהווה כעין צעקה, והנמענן במסר זה מרגיש מותקף ומאוים, למרות שכביכול לא נשמעה צעקה בפועל. זו כנראה משמעותה של התשובה בגמרתנו, כי חזרה על אותה מילת בקשה של ''ענני'' הופכת את האמירה להיות צעקה וזעקה.
כיוון שהזכרנו את אופני הצעקה בכתיבת מסרים ומיילים נוסיף ונלמד עוד מספר כללים של עשה ולא תעשה במדיה זו (הנכונים גם במדיות אחרות):
• כדאי תמיד להתחיל בפניה אישית, בשם מקבל המסר, ובכך כביכול מברכים אותו והוא מצידו יפנה את כל תשומת ליבו למסר שייכתב לאחר מכן.
• לכתוב מסרים ברורים ובהירים. לא להאריך יותר מידי, בוודאי אם המסר מועבר ברשת חברתית.
• רצוי לסיים בברכה נעימה לשומע, אם אפשר גם להוסיף נימה אישית.
• לא לכתוב בפונטים קטנים מידי המקשים על הקריאה, וכן לא בפונטים גדולים מידי המעיקים על הקורא.
• כאמור לעיל, לא להשתמש בלשון של צעקה, אשר אינם מתקבלת בשמחה אצל השומע. לא לחזור מספר פעמים על אותו דבר. לא להדגיש ולא להוסיף מספר סימנים מיוחדים ברצף.
• באופן כללי כדאי להיזהר מהעברת מסרים אסורים כמו לשון הרע ורכילות, בוודאי אם מדובר בהעברת מסרים בקבוצה גדולה, שהמסר עובר במהירות עצומה לקהלים גדולים (בחינת ''קלא קלא אית ליה'').
 
 
ולע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]