סקר
האם אתה לומד דף יומי עם רש"י?






 

לקרוא לסדר / רפי זברגר

תענית יח ע''ב

 

הקדמה

היום אנו מתחילים ללמוד פרק שלישי של המסכת, העוסק במצבים נוספים עליהם קבעו תענית. נלמד את ראשיתה של המשנה אשר מתחילה בסוף הדף ומסתיימת בתחילת הדף הבא.
 

הנושא

סדר תעניות אלו האמור ברביעה ראשונה.
המשנה פותחת במשפט סיכום של שני הפרקים הקודמים וקובעת כי פרקים אלו עסקו בתעניות הנובעות מחוסר גשם ברביעה הראשונה שחלה ב-י''ז במרחשון, והמשיכה בתעניות נוספות כאשר הגשם לא הגיע גם לאחר מכן. כפי שלמדנו תעניות אלו היו בבחינת ''מוסיף והולך'' בחומרתן ועוצמתן.
מכאן מתחילה המשנה למנות מצבים נוספים בהם גם מתענים, אך כאן התעניות מתחילות מיד בעוצמה המכסימלית, ומתפללים וצועקים לקדוש ברוך הוא ''עננו ה' עננו''.
אבל צמחים ששנו - מתריעין עליהן מיד.
המצב הראשון מדבר על צמחים אשר גדלו שלא כהרגלן. רש''י מביא שלש דוגמאות לכך: במקום חיטה גדל קוץ (חוח), במקום שעורה גדל עשב בר (באשה) או שלא היו חיטים בשיבולים. על שינויים אלו ואחרים הדומים בחומרתן, מתענים מיד תעניות בחומרה הגדולה ביותר ותוקעים בשופר כמו בתעניות החמורות על הגשמים.
וכן שפסקו גשמים בין גשם לגשם ארבעים יום - מתריעין עליהן, מפני שהיא מכת בצורת.
וכן אם אמנם ירד גשם ברביעה הראשונה וגרמה לתבואה לצמוח, אך לאחר מכן הייתה הפסקה של ארבעים יום ללא גשם, עובדה הגורמת להפסד הצמחים, מצב הנקרא ''בצורת'' שהוא חוסר באוכל זמין – גם כאן יש להתענות מיד ב''תעניות חמורות''.
ירדו לצמחין אבל לא ירדו לאילן, לאילן ולא לצמחין, לזה ולזה אבל לא לבורות לשיחין ולמערות - מתריעין עליהן מיד.
המקרים הבאים במשנה עוסקים בירידת גשמים אשר סיפקה צרכים מסוימים, אך לא ספקה צרכים אחרים.
• ספקה את צרכי הצמחים אך לא ספקה את צרכי האילנות
• או הפוך: גשם טוב לאילנות אך לא סיפק את הצמחים
• מספיק גם לאילנות וגם לצמחים, אך לא מילא את מקומות אגירת הגשמים (בור, שיחין ומערות).
וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים, דכתיב (עמוס ד', ז'):וְגַם אָנֹכִי מָנַעְתִּי מִכֶּם אֶת הַגֶּשֶׁם בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לַקָּצִיר וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר וְחֶלְקָה אֲשֶׁר לֹא תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ: אותה העיר מתענה ומתרעת, וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. רבי עקיבא אומר: מתריעות ולא מתענות.
המקרה הבא הוא ''ירידת גשמים סלקטיבית''. גשם בעיר אחת אך בעיר אחרת לא ירדו גשמים. זהו ''סימן קללה'' לעיר שלא ירדו בה גשמים, כפי שמבוטא בנבואה בספר עמוס, ולכן אנשי אותה העיר מתענים ומתריעים לקדוש ברוך הוא.
לגבי מקומות הסמוכים לאותה העיר ישנה מחלוקת תנאים. לתנא קמא הם רק מתענים אך לא מתריעים ולרבי עקיבא הם ''רק צועקים (מתריעים)'' ולא מתענים. סיבה לכך: גם הערים הללו ''יסבלו'' מחוסר גשמים בעיר סמוכה, שכן אנשי העיר הפגועה יבואו לקנות אוכל מהם, דבר אשר יגרום למחסור גם אצלם.
וכן עיר שיש בה דבר או מפולת, אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. רבי עקיבא אומר: מתריעות ולא מתענות.
גם ''מכות סלקטיביות'' כמו דבר, רוחות חזקות או רעידת אדמה הגורמות לנפילת החומות ולנזקים אחרים בעיר אחת, אנשי אותה העיר מתענים וצועקים לקדוש ברוך הוא. לגבי אנשי הערים מסביבה באנו למחלוקת דומה כמו במקרים הקודמים: לתנא קמא מתענים ולא ''צועקים'', ולרבי עקיבא ''צועקים'' אך לא מתענים.
 

מהו המסר

 למדנו היום שיש התייחסות שונה לבעיות שונות. אם ''רק'' לא ירד גשם בעיתו, הרי שיש הדרגה בתפילות ותעניות כפי שלמדנו בשני הפרקים הקודמים. אך אם יש "שינוי מדרכי הטבע", בכל אחד מהאופנים שתוארו לעיל, הרי שיש להגיב מיד ''בכל האמצעים'' ולהפעיל מיד את כל התותחים בתפילה, בתענית וקריאה וצעקה לקדוש ברוך הוא.
נלמד מכאן גם ל''מקרים ותגובות'' בחיינו. לא תמיד צריך לפעול במלוא העוצמה והנחישות לרגל בעיות הצצות ועולות. יש לבחון האם מדובר ב''אירוע קל'' יחסית, ואז להפעיל אמצעים פשוטים וקלים, או שמא מדובר ב''אירוע קשה'' ומורכב, או אז יש להפעיל את כל התותחים כאן ועכשיו.
הדבר נכון גם ליחס הורים לילדים. לא בכל מצב יש ''לקרוא לילדים לסדר'' ולהפעיל עליהם סנקציות כבדות. אם ה''אירוע'' הוא מינורי ולא משמעותי, הרי שניתן לסגור את הנושא בשיחת הבהרה פשוטה.
 
 
ולע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר