הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
תענית כח ע"א
שני התלמודים עוסקים ביהודים בעלי מסירות נפש שעקפו בתחבולות את אלו שניסו למנוע את ישראל לעלות לרגל.
תלמוד בבלי תענית כח, א:
"מה הן בני סלמאי הנתופתי? אמרו: פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יביאו עצים למערכה, והושיבו פרוזדאות על הדרכים כדרך שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל. מה עשו יראי חטא שבאותו הדור? הביאו גזיריהן, ועשו סולמות, והניחו על כתפיהם והלכו להם. כיון שהגיעו אצלן אמרו להם: להיכן אתם הולכין? - אמרו להם: להביא גוזלות משובך שלפנינו, ובסולמות שעל כתפינו. כיון שעברו מהן פירקום והביאום והעלום לירושלים. ועליהם ועל כיוצא בהם הוא אומר זכר צדיק לברכה".
תלמוד ירושלמי תענית ד, ו:
"מהו בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות אלא בשעה שהושיב ירבעם בן נבט פרסדאות על הדרכים לא היו מניחין את ישר' לעלות לירו' כל מי שהיה כשר וירא חט באותו הדור היה מביא את בכוריו ונותנן לתוך הסל ומחפה אותן קציעו' ונוטל את העלי ונותן את הסל על כתיפו ונוטל את העלי בידו וכיון שהיה מגיע באותו המשמר היו או' לו לאיכן אתה הולך והוא או' לו איני הולך אלא לעשות מעט קציעות הללו כפות אחת של דבילה בעלי הזה שבידי וכיון שהיה עובר את אותו המשמר היה מעטרן ומעלה אותן לירושלם".
נשים לב להבדל מרכזי בין שני התלמודים. לדעת התלמוד הבבלי מי שמנע את ישראל היא מלכות הרשעה, בעוד שלדעת התלמוד הירושלמי מדובר במשמרות שהציב ירבעם בן נבט עצמו. הירושלמי בא ללמד אותנו שגם אם ישנם גזירות של מלך ישראל כנגד התורה, צריך לעשות הכל כדי לא להיכנע לגזירות הנ"ל.
