על איזה נס אסור להתפלל?
הרב דב קדרון
תענית כ ע"ב
על פי מה שאמר יעקב אבינו ע"ה (בראשית לב, יא): "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים", נאמר בגמרא שמי שעושים לו נס מנכים לו מזכויותיו.
מכאן הקשו כמה מרבותינו האחרונים על ההלכה (רמ"א סימן קפז סעיף ד) שמי ששכח לומר "על הניסים" בברכת המזון, יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם וכו'", והרי אין לבקש מהקב"ה שיעשה לנו נס, כי זה יגרום לניכוי מזכויותינו.
מרן הרב קוק זצ"ל (מאורות הראי"ה לחנוכה, מובא בלקט ביאורי אגדות) תירץ שיש הבדל בין נס שנעשה בדרך הטבע לבין נס שנעשה מחוץ לגדר הטבע, כי ניסים שנעשים בדרך הטבע אינם נחשבים נס, אלא ברכה, לכן אין מניעה להתפלל שייעשו, ואדרבה, מכיוון שאין בהם שינוי מסדרי בראשית יש בהם תוספת ברכה ותיקון הסדר, שהרי השם יתברך ברא את הטבע מלא כל טוב ורק העוונות גרמו לקלקל, ומי שזוכה להחזיר את העטרה ליושנה עוד יקבל שכר טוב. ורק ניסים שהם מחוץ לגדר הטבע הם הגורמים למעט בזכויות ועליהם אסור להתפלל.
בשערי תשובה (קפז, סק"ג) כתב עוד חילוק אחר בין תפילה בלשון רבים לבין תפילה בלשון יחיד, כי לאדם יחיד מנכים מזכויותיו אם עושים לו נס, אבל לא לרבים. לכן, הוא כותב שבנוסח שאחר נשיאת כפים לא יאמר: "ויעשה לי ניסים", אלא: "ויעשה לנו".
