סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

הנהגות טובות / רפי זברגר

תענית כ ע''ב

 

הקדמה

למדנו במשנה בתחילת הפרק כי כל עיר שיש דבר או מפולת, אותה העיר מתענה ומתרעת. הגמרא דנה על גדר המפולת:
תנו רבנן: מפולת שאמרו - בריאות ולא רעועות. שאינן ראויות ליפול, ולא הראויות ליפול.
הברייתא מסייגת את חובת העינוי והתרעה דווקא למפולת של חומה או בית ''בריא'' וטוב שנפל, ולא של חומה או בית ''רעוע''. וממשיכה הברייתא ומוסיפה: מתענים על מקומות שאינם ראויים ליפול, ואין מתענים על מקומות הראויים ליפול.
הי ניהו בריאות - הי ניהו שאינן ראויות ליפול, הי נינהו רעועות - הי ניהו ראויות ליפול!
שואלת הגמרא מדוע הכפילות בלשונה של הברייתא. מה ההבדל בין ''בריאות'' לבין ''שאינן ראויות ליפול'', הרי חומה ובית בריאים אינם ראויים ליפול? וכן בצד השני: מה ההבדל בין ''רעוע'' לבין ''ראויות ליפול'' והרי משהו רעוע ראוי כנראה ליפול? ועונה הגמרא שישנן נפקא מינות בין שני המונחים הללו, מביאה הגמרא שתי נפקא מינות:
לא צריכא, דנפלו מחמת גובהייהו.
בית או חומה גבוהה שהיא בנויה לכאורה בצורה טובה הרי היא ''בריאה'', אך בכל אופן ניתן להגדירו ''ראויה ליפול'' מחמת גובהה הרב (אם אין יחס נכון בין הגובה לרוחבה של החומה). לכן, אם היא נפלה אין מתענים עליה כיוון שהיא ''ראויה ליפול'', למרות הגדרתה כ''בריאה''.
אי נמי, דקיימן אגודא דנהרא
נפקא מינה נוספת בחומה העומדת ליד הנהר. גם אם היא ''בריאה'' וחזקה, הרי שהיא ''ראויה ליפול'' מחמת קרבתה אל הנהר, ולכן אם היא נופלת, אינה מוגדרת כמפולת שיש להתענות עליה.
מביאה הגמרא סיפור המתאר נפקא מינה הפוכה: חומה שאינה ראויה ליפול למרות שאיננה בריאה.
כי ההיא אשיתא רעועה דהואי בנהרדעא דלא הוה חליף רב ושמואל תותה אף על גב דקיימא באתרה תליסר שנין. יומא חד איקלע רב אדא בר אהבה להתם, אמר ליה שמואל לרב: ניתי מר נקיף! אמר ליה: לא צריכנא האידנא, דאיכא רב אדא בר אהבה בהדן דנפיש זכותיה, ולא מסתפינא.
חומה שנבנתה בנהרדעא ולמרות שהייתה ''רעועה'' היא עמדה על תילה שנים רבות (שלוש עשרה שנה). רב ושמואל נזהרו מלעבור בסמוך לחומה שמא תיפול. הרי זה מצב של חומה ''בריאה'' (עומדת שנים רבות) אך ''ראויה ליפול'' כיוון שהיא הייתה רעועה.
ממשיכה הגמרא לספר כי כאשר הלכו באותו אזור עם רב אדא בר אהבה, רב אמר לשמואל כי אין לחשוש ואפשר לעבור מתחת לחומה זו, שהרי ניתן להסתמך על זכותו הגדולה של רב אדא בר אהבה, ולא לפחד שמא תיפול החומה.
 

הנושא

מנסה הגמרא להבין בשל אילו מעשים יש לרב אדא בר אהבה זכות כל כך גדולה:
מאי הוה עובדיה דרב אדא בר אהבה?
מהן אותן הנהגות שנהג בהן רב אדא בר אהבה אשר היקנו לו זכויות רבות?
כי הא דאתמר: שאלו תלמידיו לרב אדא בר אהבה: במה הארכת ימים?
מצטטת הגמרא שאלה של תלמידי רב אדא בר אהבה לרב אדא: מהן הזכויות בגינם האריך ימים (כנראה אותן זכויות גם היקנו לו את הביטחון בהצלחה ולא לפחד ממקומות רעועים)?
• אמר להם: מימי לא הקפדתי בתוך ביתי,
רב אדא לא כעס ולא הקפיד על אנשי ביתו, וכמובן שלא נהג כך מחוץ לביתו.
• ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני,
נזהר מאוד בכבודם של אנשים גדולים ממנו, ולא הלך לפניהם.
• ולא הרהרתי במבואות המטונפות,
למרות הקושי ביישום ההלכה שאין להרהר במקומות שיש בהם צואה או מי רגלים, הקפיד רב אדא על הלכה זו, שלא להרהר באותם מקומות.
• ולא הלכתי ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין,
כל הזמן הייתה דעתו בלימוד. כל הליכה ואפילו קצרה ביותר, המשיך להגות, לגרוס ולחזור על לימודו. וכן, הוא גם שמר על גופו נקי, כך שיכל להניח תפילין בהליכותיו במשך היום.
• ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי,
למרות ששינת ארעי (תנומה קלה לזמן קצר) הותרה בבית המדרש, החמיר על עצמו רב אדא ו''החזיק ראש'' כל זמן שהותו בבית המדרש, לא נם ולא ישן שם, לא שינת ארעי ובוודאי שלא ישן שנת קבע.
• ולא ששתי בתקלת חברי,
רב אדא אף פעם לא שמח אם ראה או שמע על תקלה שקרתה לחבר. בין אם החבר היה שונא (שאז הפסוק במשלי (כ''ד, י''ז) קובע שאין לשמוח בתקלתו " בִּנְפֹל אויביך אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ" ), אלא אפילו אם לא היה שונא שלו, גם אז לא שש ולא שמח על מצבים לא נעימים של החבר.
• ולא קראתי לחבירי בהכינתו, ואמרי לה בחניכתו.
כמו כן, רב אדא הקפיד שלא לכנות חבר בכינוי גנאי, אפילו אם אחרים קוראים לו או לכל משפחתו בשמות אלו.
 

מהו המסר

נלמד מהנהגותיו של רב אדא בר אהבה ונשתדל שלא להיות כעסן ולהקפיד על אנשים, לא בבית ולא מחוצה לו. להתייחס בכבוד לאנשים גדולים וחשובים, לעשות כל דבר במקומו ובזמנו (לא להרהר במקום טינופת, לא לישון במקום אסור בשינה), וגם להתייחס בכבוד לכל אדם באשר הוא (לא לשמוח בתקלתם, לא לכנותן בכינויים, אפילו אם אחרים נוהגים כך).
 
 
ולע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר