מה שווה תפילת רשע?
הרב דב קדרון
תענית כה ע"ב
בזמן הרמב"ם הייתה גזירת שמד על הרבה יהודים שאם לא יודו שמוחמד היה נביא שנשלח על ידי הקב"ה – ייהרגו. אחד מחכמי ישראל באותה תקופה כתב שכל אותם יהודים שהשתמדו והודו בדבר - כפרו בה' ובתורתו, ואפילו אם יקיימו את מצוות התורה בסתר או בגלוי – הם כגויים. הוא הוסיף וכתב שאם אחד מהאנוסים ייכנס בבית תפלתם של המוסלמים והתפלל שם, אפילו אינו אומר שום דבר, ואחר כך יכנס בביתו ויתפלל תפלתו, אותה תפלה הינה פשע, ועבירה היא בידו, והביא ראיות על זה מדברי חז"ל: "כי שתים רעות עשו עמי" (ירמיה ב' י"ג) - שהיו משתחוים לצלם ומשתחוים להיכל (שיר השירים רבה א' ו').
הרמב"ם (באיגרת השמד) סותר את כל דבריו, ובין השאר מתייחס למצב שבו אדם רשע מתפלל לקב"ה, ומביא ראיה מהגמרא שתפילתו יכולה להתקבל, שהרי אחאב בן עמרי, שהיה כופר בקב"ה ועובד עבודה זרה, ונאמר עליו (מלכים א כא, כה): "רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה'", ועם כל זאת אחרי ששמע מאליהו את התוכחה על מה שעשה לנבות היזרעאלי, צם במשך שעתיים וחצי, וקיבל הקב"ה את תעניתו, ואמר לאליהו (מלכים א כא, כט): "הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי יַעַן כִּי נִכְנַע מִפָּנַי לֹא אָבִיא הָרָעָה בְּיָמָיו". בנוסף לכך הוא מביא עוד ראיות שהקב"ה לא מקפח שכר מעשה טוב או תפילה של אף אחד, אף לא של גוי רשע, ולכן טעות גמורה הייתה סברתו של אותו חכם, אלא הגישה צריכה להיות הפוכה: לעודד את כל היהודים להמשיך ולשמור את מצוות התורה כפי יכולתם, ועליהם לדעת שיקבלו על כך שכר כפול, כי כוונתם היא רק לשם שמים. אבל העצה הראויה והטובה יותר היא לצאת מאותם מקומות וללכת לגור במקום שבו אפשר לשמור את התורה כראוי.
