סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

מעביר על מידותיו / רפי זברגר

תענית כה ע''ב

 

הקדמה

הגמרא ממשיכה לסירוגין להביא סיפורים על תפילות לגשמים, שחלקן נענו וחלקן לא נענו, נעסוק בחלקם.

הנושא

תנו רבנן: מעשה ברבי אליעזר שגזר שלש עשרה תעניות על הצבור ולא ירדו גשמים.
למדנו בפרקים הקודמים על מהלך התעניות בשנה שאין יורדים בה גשמים, ואמנם רבי אליעזר גזר להתענות את כל שלוש עשרה התעניות במדרג המתאים, אך ללא מענה –הגשמים לא ירדו בעקבות התעניות.
באחרונה התחילו הצבור לצאת. אמר להם: תקנתם קברים לעצמכם? געו כל העם בבכיה, וירדו גשמים.
לאחר התענית השלש עשרה, כאשר לא ראו את הישועה מגיעה הבינו שתפילתם לא נענתה, ולכן שאל רבי אליעזר את העם האם הם התכוננו לגרוע מכל, וכרו לעצמם קבר? שאלה נוקבת זו ''העירה את העם'' וכולם בכו על מר גורלם, ודווקא בכי זה ''עשה רושם בשמים'' והביא את הגשמים בעקבותיו.
שוב מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה.
בשנה אחרת היתה שוב בצורת בדורו של רבי אליעזר, ושוב גזרו תעניות על הציבור, ובשבע תעניות אחרונות הוסיפו עוד שש ברכות בתפילת שמונה עשרה, וברכו עשרים וארבע ברכות (ט''ו.). רבי אליעזר היה חזן בתעניות אלו, ושוב לא נענה הקדוש ברוך לתפילתו ולתפילת העם.
ירד רבי עקיבא אחריו, ואמר: אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה. אבינו מלכנו למענך רחם עלינו, וירדו גשמים.
לאחר מכן ירד גם רבי עקיבא לפני התיבה והמשיך להתפלל ולהתחנן על הגשמים, ואז הקדוש ברוך הוא נענה וירדו גשמים.
הוו מרנני רבנן. יצתה בת קול ואמרה: לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו, וזה אינו מעביר על מדותיו.
חכמים רננו על רבי אליעזר ואמרו כי רבי עקיבא גדול ממנו שהרי תפילתו נענתה לעומת תפילת רבי אליעזר שלא נענתה. לאחר מכן היה ''גילוי משמים'' בדמות בת קול שאמרה לציבור החכמים כי רבי עקיבא אינו ''גדול'' מרבי אליעזר, אלא הייתה לו ''נקודה ייחודית'', שהיה ''מעביר על מידותיו''. אינו מקפיד על אנשים, מוכן לוותר ולסלוח, ולכן כוח תפילתו הגדולה יותר הביאה למענה מהיר של הקדוש ברוך הוא.
ספר החסידות ''בסידורו של שבת'' של חיים טירר מצ'רנוביץ מקשה, מדוע מכריזה בת קול כי רבי עקיבא אינו גדול מרבי אליעזר, והרי לכאורה, בעצם היותו מעביר על מידותיו, הופך אותו להיות גדול מרבי אליעזר שלא נהג כך.
הוא מתרץ שם (עמוד פ''ח) כי רבי עקיבא שהיה בן גרים ועם הארץ בצעירותו, היה צריך ''לעבוד על עצמו'' חזק מאוד, ולכן נהג במידה של ''מעביר על מידותיו''. לעומת זאת, רבי אליעזר שהיה בנו של הורקנוס, תלמיד חכם וגדול הדור, גדל ''בבית חזק'' והיה צריך פחות לעבוד על עצמו, ולכן לא קנה את המידה של ''מעביר על מידותיו''.
 

מהו המסר

במאמרים קודמים (יומא כ''ג, ראש השנה י''ז, סנהדרין כ''ב) עסקנו במידה החשובה של ''מעבירין על המידות''. שם הזכרנו את דברי רבא "החזקים", הקובעים כי ''כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו''. כלומר, אדם שאינו מחזיר רעה תחת רעה, מוכן לשמוע דברים קשים כלפיו ובכל אופן לא מחזיר ועונה בדברים קשים, אלא שותק ומבליג – אדם כזה סולחים ומוחלים לו על כל הפשעים שלו.
הסיבה לכך: הוא יכול ''לבוא בטענות'' כלפי הקדוש ברוך הוא ולתבוע ממנו סליחה ומחילה, שהרי אם הוא יכול לשתוק ולהבליג ולהעביר על מידותיו, הרי שגם הקדוש ברוך יכול ''להשיב לו כגמולו'' ולמחול על פשעיו.
זוהי ''גדולתו'' של רבי עקיבא. זהו מקור כוחו ועוצמתו לבוא לפני הקדוש ברוך הוא, לבקש ''ולתבוע'' מלפניו מענה בדמות גשמים שירדו על הארץ השחונה.
שנזכה ללכת בדרכי רבי עקיבא ולהעביר על מידותינו, ובעז''ה יעביר לנו הקדוש ברוך על כל פשעינו.
 
 
ולע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר