המיעוט צריך להשתתף בהנהגה?
הרב דב קדרון
תענית כו ע"א
כתב הרמב"ם (הלכות כלי המקדש פרק ו הלכה א):
אי אפשר שיהיה קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו וקרבנות הציבור הן קרבן של כל ישראל ואי אפשר שיהיו ישראל כולן עומדין בעזרה בשעת קרבן לפיכך תקנו נביאים הראשונים שיבררו מישראל כשרים ויראי חטא ויהיו שלוחי כל ישראל לעמוד על הקרבנות והם הנקראים אנשי מעמד, וחלקו אותם כ"ד מעמדות כמנין משמרות כהונה ולויה.
במשנה נאמר שאותם נציגים של עם ישראל היו כהנים, לויים וישראלים, ומכאן הביא מרן הרב קוק זצ"ל (אורח משפט, חו"מ סימן ב, מובא בלקט ביאורי אגדות) ראיה שעל פי דרך התורה גם המיעוט צריך להשתתף בהנהגת הציבור.
הוא כתב זאת בתשובה לטענה שהועלתה בקשר לבחירות שנעשו בקהילה היהודית בפראג, שם היו מפלגות שונות אשר נבחרו, כל אחת על פי כוחה היחסי, והיה מי שטען שזה מנוגד למה שכתוב בתורה שצריך ללכת על פי הרוב, ולכן המיעוט אינו צריך להיות שותף להנהגה.
על כך הוא כתב שאין שום יסוד לערעור על הבחירות היחסיות מפני שבחירות אלו נעשו על פי הסכמת הציבור, ומותר לציבור להחליט בעניינים אלו כפי רצונם, גם שלא על פי דרך התורה. מלבד זאת, בכל העניינים שבין אדם לחבירו יש אפשרות של מחילה, ולכן אין זה מנוגד לדין תורה אם הציבור מחליט למחול. וחוץ מזה, זוהי אכן דרך התורה שהמיעוט משתתף בהנהגה ובנציגות הציבורית, כמו ששנינו בעניין המעמדות.
