מהו הנס המיוחד בשושן?
הרב דב קדרון
מגילה ב ע"ב
בעיר שושן, למרות שאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, קוראים את המגילה ביום ט"ו באדר, "הואיל ונעשה בה נס". מה הכוונה "הואיל ונעשה בה נס"?
בספר טורי אבן מסביר שמכיוון שכל הנס הגדול של פורים, על כל פרטיו, נעשה בשושן הבירה, ששם נגזרה הגזרה ושם נעשתה ההצלה, משום כך פורים שם הוא בט"ו.
אולם מרן הרב קוק זצ"ל (בבירור הלכה מכתב יד) כתב שמלשון הגמרא, הרמב"ם והשולחן ערוך משמע שהכוונה היא לנס המיוחד הפרטי שנעשה בעיר שושן, לאחר שביקשה אסתר מהמלך שיינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום, וכפי שנאמר במגילת אסתר היהודים אשר בשושן נחו רק בט"ו – לכן באותה עיר נקבע פורים בט"ו.
הוא מבין זאת מלשון הגמרא: "הואיל ונעשה בה נס", כי אילו כוונת הגמרא הייתה לנס הגדול של פורים, היה צריך להיאמר: "הואיל ונעשה בה הנס", בה"א הידיעה, אבל "נס" בלי ה"א משמע שמכוון לנס הפרטי שנעשה ליהודי שושן.
כך גם מובן מדברי הרמב"ם, הכותב: "שושן הבירה... קוראין בחמשה עשר, שבה היה הנס, שנאמר ונוח בחמשה עשר", הרי שמזכיר בפירוש את הפסוק המתייחס לנס הפרטי שנעשה בשושן.
וכך גם מלשון השולחן ערוך הכותב: "ובשושן... קורים בט"ו הואיל ונעשה בו הנס". מכיוון שכתב בלשון זכר "ונעשה בו הנס", ולא בלשון נקבה "בה", כוונתו היא ליום שבו נעשה הנס המיוחד בשושן, וזוהי הסיבה לדין המיוחד של העיר שושן.
