טעמו וראו / רפי זברגר

מגילה ז ע''א-ע''ב

הקדמה

למדנו בסיפא של המשנה בדף הקודם על דיני פורים בשנה מעוברת:
אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה, ומתנות לאביונים.
אם עיברו את השנה בסוף אדר, כך שבזמן פורים טרם ידעו שיהיה אדר נוסף, הרי שקיימו את דיני פורים באדר ראשון. פוסקת המשנה כי יש לחזור ולקרוא קריאת המגילה ולתת מתנות לאביונים גם באדר שני.
הגמרא מרחיבה ומגדירה את מצוות מתנות לאביונים ומשלוח מנות איש לרעהו.

הנושא

תני רב יוסף: ומשלוח מנות איש לרעהו - שתי מנות לאיש אחד. ומתנות לאביונים - שתי מתנות לשני בני אדם.
רב יוסף לומד מן הפסוק במגילת אסתר כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים: (ט', כ''ב) כי מצוות משלוח מנות חייבת להכיל לפחות שתי מנות (משלוח מנות) לאיש אחד (איש לרעהו), ומצוות מתנות לאביונים, יש לתת לפחות לשני אביונים (לאביונים), מתנה אחת לכל אביון.
רבי יהודה נשיאה שדר ליה לרבי אושעיא אטמא דעיגלא תלתא וגרבא דחמרא, שלח ליה: קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים.
האמורא רבי יהודה אשר היה גם נשיא, שלח לרבי אושעיא בפורים ירך של עגל משולש (להסבר רש''י זהו עגל שנולד שלישי והוא משובח) וגם נוד של יין. אמר לו רבי אושעיא, כי בכך קיים גם מצוות משלוח מנות (שתי מתנות) וגם מתנות לאביונים, שהרי שלח גם לבני ביתו של רבי . לפי גרסה זו רב אושעיא היה עני ולכן קיים גם מצוות מתנות לאביונים. יש שלא גורסים בסיפור זה מתנות לאביונים.
לומדים מסיפור זה מספר הלכות:
1. ניתן לשלוח גם משקה כמו יין כמשלוח מנות.
2. מותר לאחד בין המצוות ולהחשיב נתינה אחת כקיום שתי מצוות של משלוח מנות ומתנות לאביונים.
3. כל אחד צריך לשלוח מתנות כפי מדרגתו. אדם עשיר כרבי יהודה ישלח דברים יקרים ושווים, לעומת אדם עני שישלח כפי יכולתו.
רבה שדר ליה למרי בר מר ביד אביי מלא טסקא דקשבא, ומלי כסא קמחא דאבשונא.
רבה שלח את אביי להביא למרי משלוח מנות, שק מלא תמרים וכוס מלאה של חיטים קלויות, שהתייבשו בתנור בעודם לחים, באופן זה הקמח מתוק לעולם.
אמר ליה אביי: השתא אמר מרי: אי חקלאה מלכא ליהוי - דיקולא מצואריה לא נחית.
אביי התייחס למשלוח מנות זה ואמר כביכול בשם מרי, שגם כאשר חקלאי פשוט, שאין מעות רבות בכיסו, אשר הפך להית ''מלך'', (כמו רבה שהפך להיות ראש ישיבה בפומבדיתא), ממשיך לשלוח משלוח מנות ''פשוט'' כמו שהיה שולח בעודו חקלאי. כביכול, טענה כלפי ''רמת המשלוח מנות'' של רבה.
הדר שדר ליה איהו מלא טסקא דזנגבילא, ומלא כסא דפלפלתא אריכא.
לאחר מכן, שלח מרי משלוח מנות בחזרה לרבה, שק מלא זנגוויל, וכוס מלא פלפלים ארוכים.
אמר אביי: השתא אמר מר: אנא שדרי ליה חוליא ואיהו שדר לי חורפא.
עתה אביי ההתייחס למשלוח החוזר של מרי ואמר כביכול בשם רבה, כי הוא שלח משלוח מנות מתוק, וקיבל בחזרה משלוח מנות עם דברים חריפים.
אמר אביי: כי נפקי מבי מר הוה שבענא, כי מטאי להתם קריבו לי שיתין צעי דשיתין מיני קדירה, ואכלי בהו שיתין פלוגי. ובישולא בתרייתא הוו קרו ליה צלי קדר, ובעאי למיכס צעא אבתרה.
המשיך אביי לספר כי כאשר יצא מביתו של רבה כשהוא שבע, הלך לביתו של מרי והביאו לפניו ששים קדרות של מאכלים שבכל קדרה היה מין מאכל אחר, והוא אכל חתיכה מכל קדרה. התבשיל האחרון היה צלי שנתבשל ברוטב (צלי קידר) ולאחר שאכלו, רצה עוד ''לכסוס (אכילה שלא כדרכה) את הצלחת'', כביכול מתוך תחושת רעב שעדיין קננה בו. על כך אמר אביי שתי אמרות:
אמר אביי: היינו דאמרי אינשי: כפין עניא ולא ידע. אי נמי: רווחא לבסימא שכיח.
1. העני רעב, ובכלל אינו מרגיש את הרעב, כיוון שאינו רגיל לאכול הרבה.
2. תמיד ''יש מקום בבטן'' (שכיח) להכניס דברים מתוקים (רווחא לבסימא).
 

מהו המסר

נלמד מאמרותיו של אביי מספר מסרים מעניינים:
• קשה לאדם לבצע שינויים. אדם עני שהפך להיות עשיר עדיין מחזיק לפעמים ממנהגיו הקודמים בהיותו עני.
נלמד כמה קשה לשנות הרגלים. עבודת המידות של האדם הינה קשה ליישום, אך עם רצון חזק ישימה ואפשרית.
• יש להשתדל להשיב לאדם כגמולו. כמו שלמדנו למשל, אם הוא שלח דברי מתיקה, אין ראוי להחזיר לו דברים חריפים.
• כשם שעני לא תמיד מרגיש רעבון (רגיל לאכול מעט), כך ''אדם אינו יודע עד כמה הוא אינו יודע''. עלינו ''לטעום ולדעת'' – טעמו וראו כי טוב ה' (תהלים ל''ד, ט').
• כשם שאדם שבע יכול עוד תמיד לאכול עוד דברים מתוקים, כך אדם מלא בתורה וביראת שמים, יכול תמיד "לבלוע עוד דבר תורה מתוק''. וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ (קהלת י''א, י''ז) 
 
 
ולע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]