ראש – רש – רשע / הרב יעקב לויפר

פורסם במוסף 'קולמוס', משפחה

בעל הטורים על התורה (במדבר א נ) כתוב: "וזה הוא שאמרו אין אדם נעשה שוטר מלמטה אלא אם כן נעשה רשע מלמעלה". ובספר יד אהרן (סטאשבסקי, פיוטרקוב תס"ט, על פסוק זה) כתב שחיפש פסוק זה באגדות חז"ל בגמרא ובמדרשים ולא מצא אלא שכתב זאת הרמב"ם בפירוש המשניות לאבות (א י) "כמו שאמרו כיון שנתמנה אדם פרנס על הציבור מלמטה נעשה רשע מלמעלה", הרי שלפני הרמב"ם היה גם מקור זה. וכן כתובים הדברים בספר מנורת המאור למהר"י אבוהב (נר א כלל ג פרק א).

בספר 'מדרש המליצה העברית' (עמ' 30) הביא כמקור אפשרי את דברי הגמרא בסנהדרין (קג:) "אמר רבי שמעון בן לקיש מאי דכתיב (איוב לח טו) 'וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר', מפני מה עי"ן של רשעים תלויה? כיון שנעשה אדם רש מלמטה נעשה רש מלמעלה".

דא עקא: הגמרא הזו כצורתה אינה נראית מקור לדברי הרמב"ם והטור, שכן לא מדובר כאן על פרנס על הציבור, או על רשע. אך במדרש חסרות ויתירות על איוב (בתי מדרשות ח"ב אות רמ"א) הגירסה היא: 'וימנע מרשעים אורם - ע' תלוייה, לומר לך שכיון שנעשה אדם רשע למטה נעשה רשע למעלה'. כאן כבר מדובר על רשעים, מתקרב קצת לדברי הרמב"ם והטור, אך עדיין לא מה שהם כותבים.

הדרשה כלשעצמה נראית סתומה, כתוב כאן פעם אחת רשעים, או 'רשים' בהשמטת העי"ן, אבל מנין המקור ל'למעלה ולמטה'? רש"י מרגיש בקושי זה וכותב "להכי כתוב רשים – שני מיני רשות".

רבי צבי הירש חיות בהגהותיו על פירוש המשניות הנ"ל (ש"ס דפוס ראם דף טז.) כותב אף הוא כי שמע שמקורו של הרמב"ם הוא המאמר "כיון שנעשה רש מלמטה נעשה רש מלמעלה". אך לפני הרמב"ם היתה בלי ספק הגירסא: "כיון שנעשה ראש מלמטה נעשה רשע למעלה.

על זה נאמר 'חכם עדיף מנביא'. אכן בכ"י יד הרב הרצוג למסכת סנהדרין שם הגירסא היא: "אמר ריש לקיש: מפני מה עי'ן דוימנע מרשעים אורם תלוי? כיון שנעשה אדם ראש מלמטה, נקרא רשע מלמעלה. בדיוק כפי ששיער הגרצ"ה חיות.

ובדומה לזה היא הגירסא בכ"י מינכן 95: מפני מה עין של רשעים תלויה? כיון שנעשה אדם רש מלמטה, נעשה רשע מלמעלה. אלא שכאן כתוב 'רש' ולא 'ראש'.

בנוסף לכך יש לציין את הנוסח המופיע באוצר המדרשים של אייזנשטיין (עמ' 196 מדרש חסר ויתר) הגירסה היא: "וימנע מרשעים אורם - עי"ן תלויה, לומר לך (בתחלה) כיון שנעשה אדם ראש למטה נעשה ראש למעלה". ודאי שגם כאן נפל שיבוש ומסתבר שבפעם השניה צריך לגרוס 'רשע'. אבל הנוסח 'ראש' מראה אף הוא זהות למקור של הרמב"ם.

[יש לדון אם הנוסח בכ"י מינכן מראה גירסה שונה מן המקור של הרמב"ם וכ"י הרב הרצוג, או שיש לפרש הכוונה 'רש = ראש', ולא עני, שכן עניות אינה סימן לרשעות חלילה והרי מצינו הרבה צדיקים שהיו עניים טובא, וחז"ל אמרו יאה עניותא לישראל.]

כעת הדרשה מובנת הפלא ופלא: כשנעשה האדם רש / ראש למטה [בלי העי"ן] הרי שזה סימן שנקרא רשע מלמעלה – כפי שמרמזת הע' התלויה מעל המילה, מלמעלה.