סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

פירגון משפחתי / רפי זברגר

מגילה יד ע''א-ע''ב

 

הקדמה

אנו ממשיכים בדף שלנו לפרש את מגילת אסתר, נתמקד בפירוש פסוק אחד ובמשמעויות נלוות לפירוש זה. 

הנושא

לאחר שהמן אמר למלך אחשורוש: יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם (אסתר ג', ח'), ביקש המן מהמלך בפסוק לאחר מכן: אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ:
תגובת המלך מבוטאת בהסכמה מוחלטת להשמדת היהודים, המתוארת בפסוק הבא:
וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר הַיְּהוּדִים.
רבי אבא בר כהנא דורש על הפסוק את המימרה החזקה הבאה:
גדולה הסרת טבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל, שכולן לא החזירום למוטב, ואילו הסרת הטבעת החזירתן למוטב.
העברת הטבעת מהמלך אחשורוש להמן ''עשתה רעש'' חזק בעם ישראל. העם כולו, בתפוצות כל מדינות המלך אחשורוש התאחדו באבל גדול, צום ובכי ומספד, שק ואפר אשר הוצע לרבים (ד', ג'). השפעה של נתינת הטבעת להמן על העם כולו, הייתה יותר גדולה מהשפעתם של כל ארבעים ושמונה נביאים ושבע הנביאות שנתנבאו לעם ישראל במהלך הדורות. מסביר המהרש''א את מהות ההשפעה הגדולה של מעשה זה:
.. דהסרת טבעת שראו בו שנאת אחשורוש ביותר היא החזירן למוטב שעשו תשובה בכל לבם:
שילוב הידיים הנדיר בין המלך לאחד משריו בשנאת ישראל, הוכיחה לכל היהודים הפזורים במדינות המלך, את שנאתו העצומה של המלך, והיא זו שהחזירה בתשובה שלמה מכל הלב את כל היהודים. השפעה זו הייתה נדירה, ולא קרתה בעוצמה כזאת, גם לא בעקבות התנבאות של כל אחד מהנביאים הרבים לפני ואחרי והאירוע הנ''ל.
בהמשך הגמרא מפרטת הגמרא מיהן שבע הנביאות שנתנבאו לעם ישראל:
שבע נביאות מאן נינהו? שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה, ואסתר.
הגמרא מוכיחה מניין אנו יודעים כי הנביאות הללו אמנם התנבאו, אנו נתמקד בחולדה הנביאה:
חולדה - דכתיב (מלכים ב', כ''ב, י''ד): וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה בֶּן חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ:
פסוק מפורש המתאר את שליחי המלך יאשיהו לחולדה הנביאה, לאחר שמצאו ספר התורה בבית המקדש (כאשר באו לתקן ולחזק את בניין בית המקדש). ספר התורה היה פתוח בקללות הכתובות בפרשת כי תבוא, המתארות את גלות עם ישראל, עובדה אשר הפחידה את המלך ואנשיו. חולדה התנבאה שקללות אלו אמנם יחולו בדור שאחרי המלך יאשיהו.
מקשה הגמרא על עצם הנבואה של חולדה: ובמקום דקאי ירמיה היכי מתנביא איהי?
איך ''העזה'' חולדה להתנבא בתקופת נבואתו של ירמיהו הנביא, שהיה נביא החורבן המוכר והידוע באותה תקופה?
אמרי בי רב משמיה דרב: חולדה קרובת ירמיה היתה, ולא הוה מקפיד עליה.
עונה הגמרא כי היו קשרי משפחה בין ירמיהו לחולדה, ועקב כך יכלה חולדה להתנבא מבלי "להכעיס" את ירמיהו.
תשובה נוספת עונה רבי יוחנן: ירמיה לא הוה התם, שהלך להחזיר עשרת השבטים.
אמנם זו הייתה תקופת ירמיהו, אך הוא נעדר מן הארץ, שכן הוא יצא לבבל להיות ביחד עם הגולים מן הארץ. מכיוון שכך, לא הייתה בעיה ללכת לחולדה הנביאה.
לקראת סוף הדף דנה הגמרא בייחוסה של חולדה, ומתוך כך נלמד גם על הקשר המשפחתי שלה לירמיהו הנביא:
אמר רב נחמן: חולדה מבני בניו של יהושע היתה. כתיב הכא (מלכים ב כ''ב, י''ד): וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה בֶּן חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ: וכתיב התם (יהושע כ''ד, ל'): וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ.
רב נחמן לומד מהמילה הדומה בפסוק על מקום חולדה (בן חרחס) לפסוק המתאר את מקום קבורת יהושע (תמנת סרח) כי יש קשר משפחתי ביניהם, וחולדה הייתה מזרעו של יהושע.
איתיביה רב עינא סבא לרב נחמן: שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, ואלו הן: נריה, ברוך, ושריה, מחסיה, ירמיה, חלקיה, חנמאל, ושלום. רבי יהודה אומר: אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה היתה. כתיב הכא (שם במלכים ב') בן תקוה, וכתיב התם (יהושע ב', י''ח): הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ וְאֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֵּךְ וְאֶת אַחַיִךְ וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיךְ תַּאַסְפִי אֵלַיִךְ הַבָּיְתָה:
רב עינא מקשה על רב נחמן מברייתא המתארת את הנביאים שיצאו מרחב הזונה. לפי כולם יצאו ממנה שמונה נביאים, ורבי יהודה מוסיף כי גם חולדה הנביאה הייתה מצאצאיה של רחב (למד ממילה דומה בין הפסוק על חולדה (בן תקוה) והפסוק המתאר את ההסכם בין המרגלים לרחב (תקות חוט השני)).
אם כן יוצא כי חולדה הייתה צאצאית של רחב ולכאורה לא הייתה צאצאית של יהושע – קושיא על רב נחמן.
דרך אגב אנו לומדים על הקשר המשפחתי בין ירמיהו לחולדה, שכן לשיטת רבי יהודה שניהם היו צאצאים של רחב.
אמר ליה: עינא סבא! ואמרי לה: פתיא אוכמא! מיני ומינך תסתיים שמעתא; דאיגיירא ונסבה יהושע.
רב נחמן עונה לעינא סבא ואומר לו כי מתוך הדברים של שניהם מסתבר שאין כלל סתירה ביניהם. חולדה צאצאית של רחב וגם של יהושע כיוון ש... רחב התגיירה והתחתנה עם יהושע, ומשניהם יחדיו יצאה חולדה הנביאה.
   

מהו המסר

• קרובי משפחה טובים מפרגנים אחד לשני, כפי שלמדנו שירמיהו לא הקפיד על נבואתה של חולדה בת משפחתו.
• לפעמים התירוץ נמצא בקושיה עצמה, כפי שענה רב נחמן לקושייתו של עינא סבא. צריך רק לפקוח עין ולחשוב מעט מחוץ לקופסא.
• גם מבירא עמיקתא של זנות רחב ניתן לעלות ולהרקיע שחקים עד כדי נישואין למנהיג ישראל. מסקנה: אל ייאוש!
 
 
לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר