הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
מגילה כה ע"א-ע"ב
תלמוד בבלי מגילה כה, א - ב:
"משנה. האומר יברכוך טובים - הרי זו דרך המינות. על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך, מודים מודים - משתקין אותו. המכנה בעריות - משתקין אותו, האומר: ומזרעך לא תתן להעביר למלך - לא תתן לאעברא בארמיותא - משתקין אותו בנזיפה.
גמרא. בשלמא מודים מודים - דמיחזי כשתי רשויות".
התלמוד הבבלי מסביר היטב שכפילת המודים מציגה בעיה תיאולוגית.
נעבור לתלמוד הירושלמי.
תלמוד ירושלמי ברכות ה, ג:
"מודים מודים משתקין אותו. א"ר שמואל בר רב יצחק [תהילים סג יב] כי יסכר פי דוברי שקר הדא דאמר בציבורא אבל ביחיד תחנונים הן".
התלמוד הירושלמי מסביר שבעיה תיאולוגית נוצרת אם האדם אומר מודים מודים בציבור. אולם אם האדם אומר מודים מודים בינו לבין עצמו אין כאן שום בעיה. מדוע שאדם יאמר מודים מודים בינו לבין עצמו, כפי הנראה כדי לחזק את הכוונה בתפילה. התלמוד הירושלמי (שם) מעודד את האדם להתכוון כמה שיותר ואם הכפלת העניין עוזרת, הרי שאין בכך כל פגם.
