סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

מה בסך הכול רציתי / רפי זברגר

מגילה כ ה ע''א

 

הקדמה

המשנה בתחילת הדף ממשיכה לעסוק בתפילות "לא תקינות'' מסיבות שונות, נלמד את חציה הראשון:
האומר יברכוך טובים - הרי זו דרך המינות.
מי שמייחס לקדוש ברוך ברכה רק לאנשים הטובים, ומוציא את האנשים העושים דברים לא טובים מכלל העם, הרי זו דרך המינות ,שכן אנו כוללים את כל הציבור בתפילה, כולל את הרשעים. לומדים זאת מהכללתה של החלבנה בתוך סממני הקטורת, למרות שריחה היה רע, בדיוק לציין נקודה זו: גם הקטורת המוקטרת מידי יום בתוככי המקדש, כוללת דברים לא טובים – אנו מתפללים על כולם, ומקווים בעז''ה שכולם אמנם יגיעו לדרך הטובה.
על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך, מודים מודים - משתקין אותו.
• מי שאומר כי מצוות שילוח הקן נובעת מתוך רחמיו של הקדוש ברוך הוא משתקין אותו משתי סיבות (שתי דעות בגמרא): או בגלל שהוא ''מטיל קנאה במעשה בראשית'', שכביכול הקדוש ברוך הוא מרחם על האפרוחים ולא על שאר בעלי החיים, או בגלל שמייחס למצווה טעם ודרש, אך אנו מצווים לשמור על מצוות התורה משום גזירתו של הקדוש ברוך הוא ולא בגלל טעם זה או אחר (ישנם הסברים נוספים לגמרא זו).
• הכופל פעמיים את המילה מודים, כביכול מראה בכך שהוא חושב שיש שתי רשויות בשמים.
• מי שמודה לקדוש ברוך הוא על הטוב, גם כן משתקין אותו, שכן ''יש לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה''.
  

הנושא

נלמד קטע גמרא אשר מוסיף נופך לדברי המשנה.
ההוא דנחית קמיה דרבי חנינא, אמר: האל הגדול הגבור והנורא האדיר והחזק והאמיץ.
אדם שהיה חזן בבית המדרש של רבי חנינא והזכיר בתפילתו תארים שונים של הקדוש ברוך הוא, מעבר לשלושה תארים המוזכרים בתפילת שמונה עשרה: גדול, גיבור ונורא. סיים אותו אדם את התפילה ואז שאלו רבי חנינא:
אמר ליה: סיימתינהו לשבחיה דמרך? השתא הני תלתא, אי לאו דכתבינהו משה באורייתא ואתו כנסת הגדולה ותקנינהו, אנן לא אמרינן להו, ואת אמרת כולי האי?
האם סיימת את כל השבח לקדוש ברוך הוא? האם אין מקום לשבח עוד ועוד את הבורא?
הוסיף ואמר רבי חנינא: גם את שלושת התארים המוזכרים בנוסח התפילה אנו אומרים רק בגלל שיש פסוק בתורה המזכירם (דברים י', י''ז) , וכנראה מסיבה זו תיקנו אנשי כנסת הגדולה להזכירם בנוסח התפילה. אך ללא מקורות אלו גם תארים אלו לא היינו מזכירים בתפילה, ומדוע איפה אתה הוספת עוד מספר תארים לקדוש ברוך הוא.
משל לאדם שהיו לו אלף אלפי אלפים דינרי זהב, והיו מקלסין אותו (באלף) דינרי כסף. הרי זה מהווה גנאי עבורו.
מסיים רבי חנינא את דבריו במשל לאדם עשיר מאוד, מלא בדינרי זהב, ואדם משבח אותו שיש לו דינרי כסף, שהם בכלל לא באותה רמה, וממילא הרצון לשבח הופך להיות מעשה גנות בפועל.
  

מהו המסר

•מהסיפור של רבי חנינא על אדם שהוסיף שבחים לקדוש ברוך הוא בתפילתו נלמד שני מסרים:
• רבי חנינא שמע דברים לא טובים שאמר אותו בן אדם, ובהחלט יש מקום רב לעצור אותו ולגנותו. בפועל, רבי חנינא חיכה עד שאותו בן אדם יסיים את תפילתו ורק לאחר מכן שאל אותו את השאלה החשובה.
יש אומרים (הרא''ש מעדני יום טוב) כי לא רצה רבי חנינא לגרום לו בלבול בתפילה, ולכן חיכה.
אך אולי ניתן ללמוד מכאן מסר נוסף להתנהלות עם אנשים. כאשר אנו שומעים דעה או רעיון של מאן דהוא שאינו מוצא חן בעינינו, אנו הרבה פעמים לא נותנים לו לסיים את דבריו, ובאמצע הדברים מגיבים ומביעים את דעתנו. זוהי דרך לא יפה ולא מכבדת. אולי גם מסיפור זה נלמד לתת לאנשים לסיים את דבריהם בנחת, ורק לאחר מכן להגיב, ולומר את דעתנו בסוגיה הנידונה.
• מה רצה סך הכול אותו חזן? הוא באמת מרגיש רגשי כבוד גדול לקדוש ברוך הוא, ומעוניין להחצין רגשות אלו בתארי כבוד שונים כלפי שמיא. אך בפועל, הוא עשה מעשה שלא ייעשה. אין לשבח את הקדוש ברוך הוא, כיוון שאנו לא מסוגלים ולא יכולים להבין את גודלו ותפארתו, ולכן אין בכלל להתחיל בכך (מלבד שלושת השבחים המוזכרים בתפילה, שכאמור יש להם מקור מן התורה).
נמצאנו למדים כי לפעמים אדם רוצה מאוד לעשות טוב. לומר דבר מה שלדעתו יכול לפרגן או לשבח וכדומה, אך בפועל התוצאה היא הפוכה – הדברים שהוא אמר או עשה, רק מגנים ומבזים את האדם עליו דיבר.
למדנו במסכתנו לעיל (יח.) כי רצוי מאוד לשתוק במקום לדבר, והיום למדנו שאם בכל אופן אומרים דברים הרי שיש לשים לב טוב, שהדברים יתקבלו באותו האופן שאליו התכוון המשורר. 


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר