הכהנים הם "תשמיש קדושה"

הרב דב קדרון

מגילה כו ע"ב

בגמרא מבואר שיש קדושה בתשמישי קדושה, כמו תיק של ספרי קודש ומזוזות, או רצועות של תפילין, או ארון הקודש שמונח בו ספר תורה, אבל אין קדושה ב"תשמיש דתשמיש", כמו הפרוכת שמשמשת את הארון, שהוא עצמו תשמיש קדושה מפני שמשמש את ספר התורה.

בספר משך חכמה (בפרשת במדבר) כתב שמקור ההבדל הזה בין תשמיש קדושה לתשמיש דתשמיש הוא מהתורה, כי הכהנים הם בגדר תשמישי קדושה, ולכן יש בהם בעצמם קדושה עצמית, וכפי שמברכים: "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן", ולכן גם המתנות שניתנו להם יש בהן קדושה, כמו תרומה שאסורה לזרים. ואילו הלויים הם נתונים נתונים לאהרן ולבניו, והם בגדר תשמיש דתשמיש, ולכן אין בהם קדושה מיוחדת, ולכן גם מעשר ראשון הניתן ללויים אין בו קדושה ומותר לזרים.

באותו אופן אפשר להסביר את ההבדל בין עם ישראל לשאר האומות, כי עם ישראל כולו הוא תשמיש קדושה, שהרי הקב"ה בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, ולכן נתקדשנו בקדושה עצמית, כפי שאנו מברכים: "אשר קדשנו במצוותיו", ואילו שאר האומות, שנבראו כדי ליישב את העולם, הם בגדר של תשמיש דתשמיש, ולא נתקדשו בשום קדושה.