לפתוח ראש / רפי זברגר

מגילה כט ע''א

הקדמה

למדנו במשנה בדף הקודם על חומרות של רבי יהודה בבתי כנסת, ועתה הוא מלמדנו כי קדושת בית הכנסת נשארת גם לאחר חורבנו.
ועוד אמר רבי יהודה: בית הכנסת שחרב:
קדושה בית הכנסת לאחר חורבנו נשארת כמו שהייתה בעודו על תילו לגבי הנושאים הבאים:
אין מספידין בתוכו,
הגמרא מסבירה כי מדובר על הספד יחיד, אך הספד של רבים, או של תלמיד חכם מותר בבית כנסת (כמו גם כשעומד על תילו).
ואין מפשילין בתוכו חבלים, ואין פורשין לתוכו מצודות,
כל מלאכה נאסרה בבית הכנסת, והמשנה מביאה דוגמאות למלאכות הדורשות מקום נרחב.
ואין שוטחין על גגו פירות,
גם בגג בית הכנסת יש לנהוג כבוד או קדושה, ולכן אין לשטוח פירות שלא לצורכי בית הכנסת.
ואין עושין אותו קפנדריא
אין מקצרים את ההליכה דרך בית כנסת.
שנאמר (ויקרא כ''ו, ל''א): וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם: - קדושתן אף כשהן שוממין.
הסבר זה אינו מוסב רק על הפסקה האחרונה של איסור קפנדריא אלא על כל הדינים לעיל. מהפסוק בפרשת בחקתי המזכיר מקדש גם לאחר שממה, מוכח כי קדושת בית כנסת נשארת גם לאחר חורבנו.
עלו בו עשבים - לא יתלוש, מפני עגמת נפש.
מסיימת המשנה כי אין להסיר עשבים בבית כנסת שמם, כדי שאנשים ייזכרו בימים שהיה עומד על תילו ויתפללו לקדוש ברוך הוא להשיב ימים כקדם ולהחזיר את בית הכנסת לתפקודו.
 

הנושא

נלמד את התייחסות הגמרא לדין קפנדריא:
מאי קפנדריא?
שואלת הגמרא לפירוש המונח קפנדריא.
אמר רבא: קפנדריא כשמה.
הגמרא במסכת ברכות מביאה גם את דעת רבא המסביר כי משמעות המונח ''כשמה'', במובן של איסוף וקיבוץ בני אדם יחדיו שלא לצורך תפילה ולימוד.
מאי כשמה? - כמאן דאמר: אדמקיפנא אדרי איעול בהא.
בכל אופן שואלת הגמרא מהי משמעות המונח, ועונה כי הוא מורכב משתי מילים: אדמקיפנא (עד שנקיף) ו-דרי (שורות בתים). וזו כוונת המונח: אדם המבקש לחסוך את הקפת הבתים, ולקצר את הדרך בעוברו דרך בית הכנסת, אומרים לו שלא יעשה כך, שכן אין לבוא לבית הכנסת לצרכים שונים מלבד תפילה ולימוד.
עתה, מביאה הגמרא שלש הסתייגויות לדין של המשנה:
1. אמר רבי אבהו: אם היה שביל מעיקרא - מותר.
אם לפני שהוקם בית הכנסת, היה ''שביל קיצור'' ועליו בנו את בית הכנסת, הרי שגם לאחר שנבנה מותר לקצר דרך הבית כנסת, כפי שנהגו לפני כן.
2. אמר רב נחמן בר יצחק: הנכנס על מנת שלא לעשות קפנדריא - מותר לעשותו קפנדריא.
רב נחמן מוסיף ואומר שהבעיה היא לא עצם קיצור הדרך אלא ''כניסה סתמית שלא לדרך מצווה''. ולכן, אם נכנס למטרה רגילה של בית כנסת, כדי ללמוד או להתפלל, הרי שלאחר מכן, אין איסור לצאת בדרך קצרה יותר, ואין עניין לצאת דווקא באותו שער בו נכנס לבית הכנסת.
3. ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: הנכנס לבית הכנסת להתפלל מותר לעשותו קפנדריא, שנאמר (יחזקאל מ''ו, ט'): וּבְבוֹא עַם הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' בַּמּוֹעֲדִים הַבָּא דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹן לְהִשְׁתַּחֲוֹת יֵצֵא דֶּרֶךְ שַׁעַר נֶגֶב וְהַבָּא דֶּרֶךְ שַׁעַר נֶגֶב יֵצֵא דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹנָה לֹא יָשׁוּב דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר אֲשֶׁר בָּא בוֹ כִּי נִכְחוֹ יצאו יֵצֵא:.
יש הגורסים בדברי רב הונא כי מצווה לעשות קפנדריא במובן של עניין דווקא ללכת לאורך כל הבית כנסת משום שבכך מראה כבוד והערכה למקום מקדש מעט. כל זה נכון אם נכנס לתשמיש רגיל של בית כנסת, (תפילה או לימוד) ואז ''יש עניין דווקא לצאת משער אחר'', אך אם כל מטרתו הייתה לעשות קיצור דרך בית כנסת – אסור.
  

מהו המסר

• מהאיסור לתלוש עשבים בבית כנסת שומם אנו למדים כי לפעמים יש להשאיר את המצב הלא טוב ולא לשפרו (אם לא ניתן לתקנו ולהחזירו למוטב), על מנת להזכיר לנו נשכחות, ובכך נתפלל ונשאף לחזור לימים טובים יותר.
• יש משמעות גדולה ל''חזקה'' כפי שלמדנו מהדין של בית כנסת שהוקם על שביל, עד כדי שאנו ''לא חוששים מקדושת בית הכנסת", ומתירים לעשות קיצור דרך בית כנסת, כיוון ש''כך נהגו בעבר''.
• לא ללכת ''ראש בקיר''. אמנם נפסק כי אין לעשות קיצור דרך (קפנדריא) דרך בית כנסת, יש להבין את המשמעות והסיבה, שהיא כאמור משום זילות בית הכנסת. לכן, אם אדם נכנס לצרכים הגונים לבית הכנסת, הרי שאין סיבה שלא לקצר ולצאת בשער אחר.
עיקרון זה מלמדנו ''לפתוח ראש'' גם בנושאים אחרים. להבין את שורשם של הדברים, ולנהגו לפיהם, למרות שהכללים לכאורה מלמדים אחרת.  


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]