מה קוראים מי שאינם מתענים?

הרב דב קדרון

מגילה ל ע"ב

בזמן התלמוד לא היו קוראים בתורה בבוקר בתענית ציבור, כי היו מתאספים בבית הכנסת ובודקים את מעשי אנשי העיר מאחרי תפילת שחרית עד חצי היום, ולא היה פנאי לקרוא בתורה. הר"ן מקשה על כך, אם כן היום שכבר לא נאספים במשך חצי יום, מדוע לא קוראים בתורה בבוקר התענית בפרשת השבוע, ובשני מקומות שונים הוא כותב שני דברים שונים, במקום אחד (מגילה י,ב בדפי הרי"ף) הוא כותב שמכיוון שלא תקנו חז"ל לקרוא בבוקר בעניינו של יום גם אנחנו לא קוראים, ובמקום אחר (תענית ד,ב בדפי הרי"ף) הוא כותב שאכן אם התענית חלה ביום שני או חמישי, אזי בבוקר של אותו יום קוראים את פרשת השבוע, ורק אם התענית חלה ביום אחר קוראים "ויחל".

למעשה כאשר יש עשרה מתענים נוהגים היום לקרוא "ויחל", אולם הפוסקים נחלקו מה לעשות כאשר יש מניין שאין בו אנשים שמתענים, לדעה אחת (אמרי יושר ח"ב, קכד,ב) לא קוראים בתורה בכלל, לא בפרשת השבוע ולא "ויחל", מחמת הספק, כי אם יקראו במקום הלא נכון יש בזה חשש ברכות לבטלה.

לדעה אחרת (אגרות משה ח"ד סימן קיג) אנשים שאינם מתענים קוראים בפרשת השבוע, אם זהו יום שני או חמישי.

ולדעה שלישית (הגרי"ש אלישיב זצ"ל) אם יש שם עשרה אנשים בריאים שלא רוצים להתענות אין קוראים כלל, כי אם יקראו בפרשת השבוע תהיה זו עקירה של תקנת חכמים, אבל אם יש שם מנין חולים שאינם יכולים להתענות, מסתבר שאפשר לקרוא פרשת השבוע, כי במקום חולי לא הפקיעו חכמים את הפרשה.