סקר
האם אתה לומד דף יומי עם רש"י?






 

גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון א'רצ"ט מדור "עלי הדף"
מסכת מגילה
דף לב ע"א

 

בענין התקנות לשאול ולדרוש "בענינו של יום" ולשאול ולדרוש "קודם הפסח שלשים יום"


בסיומא דמכילתין (לב, א): "תנו רבנן, משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג", ופירש"י: "'וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל' (ויקרא כג, מד)... למה הוצרך לכתוב כאן 'וידבר משה', וכי כל המצוות כולן לא אמרן משה לישראל... מלמד שהיה מדבר עמהן הלכות כל מועד ומועד בזמנן, להודיע חוקי האלקים ותורותיו, וקבלו וקיימו שכר המצות עליהם ועל בניהם בזה ובבא".

והנה, ברייתא כיוצא בזו איתא במס' פסחים (ו, א): "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רבן שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות", ויליף לה גם כן ממשה רבינו, כדאיתא: "מאי טעמא דתנא קמא, שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני" (עעו"ש בטעמא דרשב"ג). ויש להבין מה הן שתי תקנות הללו: 'שואלין ודורשין בענינו של יום' - בחג עצמו, כפי שמבואר כאן, וזו שלמדנו במס' פסחים חובת 'שואלין ודורשין' שלשים יום או שתי שבתות.

ואמנם, הר"ן בריש מכילתין (ב, ב מדפי הרי"ף וכן בקצרה במס' פסחים ב, ב מדפי הרי"ף) כתב: "'משה תקן להם לישראל שיהיו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח' וכו', כלומר, ששואלין ומפרשין הלכותיהן, והא דאמרינן בעלמא 'שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח ל' יום', ההוא ענינא אחרינא הוא, דלאו למימר דמחייבין מהאי זימנא לדרוש בהלכות פסח, אלא לומר שהשואל בהם בבית המדרש באותו זמן מיקרי 'שואל כענין', דקי"ל (תוספתא סנהדרין פ"ז ה"א) בשני תלמידים שואלין, שאם אחד שואל כענין ואחד שלא כענין שנזקקין תחלה לשואל כענין".

וכן הביא הרשב"א (לעיל ד, א ד"ה מאי איריא): "ואני שמעתי דההיא דשלשים יום לשאול ולדרוש, ונפקא מינה דלאותה ששנינו (אבות פ"ה מ"ו) 'תלמיד חכם שואל כענין ומשיב כהלכה', לומר שאינו שואל לעולם אלא בענין הראוי באותו זמן, וכיון שהוא סמוך שלשים יום לפסח הרי נכנס בתוך זמנו של פסח, וכל השואל בהן בענין הפסח שואל הוא כענין, שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני על ידי שאלת האנשים אשר היו טמאים לנפש אדם. ופירוש מחוור הוא, וכן נראה לי מן התוספתא, דתניא התם בריש פ"ג דמכילתין (ה"ב): 'שואלין הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות החג בחג, בבית הוועד שואלין הלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום, רשב"ג אומר אין פחות משתי שבתות', ע"כ, אלמא ההיא דשלשים יום לשאילת בית הוועד היא שנויה".

גם הריטב"א (מגילה שם ד"ה ואריב"ל) ביאר כן ומסיק: "נמצאו ב' לשונות אלו חלוקים בעניניהם, כש'שואלין ודורשין בהלכות הפסח בפסח', היינו לדרוש בהלכותיו ממש ברבים, ואידך כש'שואלין בהלכות הפסח שלשים יום', היינו שיש רשות לשאול בבית הועד, ולהכי לא גרסינן ביה 'ודורשין', וליתא בנוסחי דוקני, ובתוספתא (פ"ג ה"ב) הוכחה לדבר זה דדרשינן התם 'דורשין הלכות פסח בפסח הלכות חג בחג הלכות עצרת בעצרת ובבית הועד שואלין הלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום'. מפי מורי נר"ו בשם רבו רבינו הגדול ז"ל".

אכן מצינו מפורש בדבריהם שהבינו בדברי התוס' (מגילה שם ד"ה מאי איריא) שיטה אחרת בזה. וז"ל הרשב"א: "... ונראה מתוך דבריהם, דהא דתניא אחריתי 'שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום', היינו לדרוש בהלכותיו מאותו זמן, וההיא קא מצרכה לדרוש בהלכותיו קודם לו שלשים יום, והא דהכא קא מצרכה לחזור לדרוש בהן פעם שנית בזמנו ממש, וסימן לדבר 'מזרזין לדבר קודם מעשה ובשעת מעשה'", וכן הביא הריטב"א שם ובמס' ראש השנה (ז, א ד"ה שואלין), והיינו, כי אמנם חובה לדרוש ברבים ל' יום קודם החג, אלא שבנוסף לכך תקן משה רבינו שגם ביו"ט עצמו חובה לדרוש בענינו של יום, כענין 'מזרזין לאדם קודם המעשה ובשעת מעשה'.

והנה, ה'בית יוסף' (או"ח סי' תכט ס"א) הביא בתחילת דבריו תירוצו של הר"ן, והמשיך וכתב עוד: "ועוד י"ל, דדיני פסח עכ"פ צריך להודיעם לעם קודם לפסח שלשים יום, כדי שיהיה להם שהות רב להתעסק בטחינת החיטים ואפיית מצה והגעלת כלים וביעור חמץ, דאילו בפסח לית להו תקנתא אי לא עבדו להו כהלכתייהו מקמי הכי, משא"כ בשאר מועדים, דבעצרת ליכא דינים יותר מבשאר יו"ט, ובסוכות אע"ג דאיכא מצות סוכה ולולב אין צריך ללמוד בהם כל כך דינים, דאפילו סוכת גנב"ך ורקב"ש כשרה (סוכה ח, ב), ובדפנות סגי בשתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח (שם ו, ב) ולולבים ואתרוגים רובם כשרים; ועוד שאין טרחת סוכה ולולב מרובה, ודיין להתעסק בהם בערב החג, ומשום הכי לא בעי לשאול ולדרוש בהלכותיו כל כך זמן קודם, והא דתניא ש'שואלין בהלכות פסח בפסח והלכות חג בחג', היינו לדרוש בטעמים שבעבורם נצטוינו במועד ההוא, וגם כן לדרוש בדברים שאסור ומותר לעשות ביו"ט, ותדע ד'דומיא דעצרת' קתני שאין בו הלכות אחרות אלא אלו, וכן שואלין בפסח וחג לא קאמר אלא על הלכות אלו, אבל שאר הלכות קודם לכן שואלין ודורשין בהם קודם לפסח שלשים יום קודם, ובסוכות יום או יומיים".

ומבואר מדבריו, כי שני דינים נפרדים המה, דמה ששנינו 'שואלין ודורשין בהלכות החג שלושים יום קודם החג', מוסב על אלו ההלכות שיש צורך לדעת אותן קודם החג – בכדי להכנס עמהן אל החג, ואם לא נעשה אותן כהלכתן קודם החג אין להן תקנה בחג עצמו, ובכך נתנו שיעור ל' יום, ואכן, שיעור זה תלוי לפי כמות ההלכות, בפסח – יש צורך בל' יום, בסוכות – די ביום או יומיים, ובשבועות – אין צורך בכך כלל, ומה ששנינו 'שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג", היינו, לדרוש בטעמים שבעבורם נצטוינו במועד ההוא, וכן באיסורי מלאכת יו"ט, וזהו חובה לדרוש בחג עצמו (עי' ב"ח ומג"א שם סק"א).

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר